בין אדם לחברו- חבר ותיק

שלום כבוד הרב. אני בן 32 ועובד בחו"ל. אני מגיע לביקור בארץ בפסח. יש לי חבר אותו אני מחשיב לחבר הוותיק ביותר שלי, מכיתה א'. אני מרגיש שהוא תמיד תמיד מסנן אותי כי נוח לו שאני טיפוס סלחן וותרן ורק מתי שבא לו לדבר הוא מתקשר אליי. בפסח האחרון הגעתי לארץ לביקור וביקשתי להיפגש איתו אך לא ראיתי רצון כלשהו גדול במיוחד ממנו להיפגש. הרגשתי שאני אפילו סוג של עול עבורו מכיוון שנולד לו גם ילד ראשון לפני מספר חודשים. באחת הפעמים כשדיברנו על כך שלא יוצא לנו להיפגש הוא אף ניסה להאשים אותי בכך, אולי ממקום של בושה. הוא החבר הכי ותיק שלי וממנו יש לי קצת יותר ציפיות מאשר מחברים אחרים ולמרות זאת יש לי חברים שהגיעו לבקר אותי ממרחקים יותר גדולים וגם להם יש תינוקות, דבר שאני מאוד מעריך. בערך כמה ימים לפני שחזרתי הביתה הוא אמר לי לבוא אליו, שם היה חבר שלו והרגשתי מצידם ( מצד שניהם ) זלזול וחוסר כבוד, התעלמות. לדוגמא כאשר דיברתי, לא עושה רושם שמישהו מקשיב לי וכדומה. העניין הוא שאותו חבר מתנהג תמיד בצורה שונה וזה תלוי באנשים שנמצאים לידו. כשהוא איתי ואנחנו לבד הוא הכי פתוח ונחמד וכיף לנו מאוד לשוחח וכאשר הוא למשל ליד אשתו אני יכול להבין שהוא אחר וזה ממש נורמלי, אבל כאשר הוא נמצא למשל ליד חבר אחר שלו, שאליו אני פחות מתחבר מהסיבה שהוא אדם קצת פחות סימפטי עבורי אז גם חבר שלי הופך להיות כזה. ככה זה מרגיש לי. אחרי הפעם האחרונה שהייתי אצלו אשתי אמרה לי שהיא ממש לא מבינה למה הם מתנהגים אליי בזלזול שכזה ושזהה לא מגיע לי. אני ניסיתי להרגיע אותה ולהגיד לה שזה לא נורא כל כך ושזה נורמלי אבל בתוכי מאוד קשה לי עם זה. חברות של כך כך הרבה שנים, למה הוא מתנהג ככה אלייך. אשמח לתשובה