חברה והשקפה
משיחX
- י' סיון התשע"ו
שאלה
שלום וברכה לך כבוד הרב! אני יודע שהשאלה הזאת כבר נשאלה בעבר אבל בכל זאת: כבר תקופה מסויימת אני ואני בטוח שגם כולם שומע מלא רבנים קדושים וטהורים שהמשיח עומד לבוא ומלחמות וכו, ולא יודע תמיד אני מתמלא פחד מכל הדברים האלה וזה מקשה עליי ביום יום אז איך אני יכול להתייחס לדברים האלה כי אני יודע שנגיד הרב קנייבסקי לא ישקר סתם אלא הוא חושב קודם לפני שהוא מדבר??
תשובה
לכבוד השואל,
הכלל הוא שאין רצונו של השם יתברך שנהיה כל כך מופחדים בשום פעם עד שלא יהא באפשרי להמשיך חיים תקינים. הרי כל תכליתינו בעולם הזה הוא להביא את העולם לידי תיקון - ובעיקר דרך קיום התורה והמצוות - א"כ פשוט הדבר שרצונו יתברך שתמיד נשמור בתוכינו את האיזון התומך בהמשך חיים תקינים ופוריים.
ומה שאתה צריך לדעת, שכל הפחדים האלו שמסביב אינם נשלחים לעולם הזה אלא כדי לעורר את אותם אנשים שחוגגים כל ימיהם ואינם שמים על לב שישנם תוצאות למעשיהם, והם נדרשים להתרכז ולבנות יחס אישי עם בורא העולם, הם אלו שצריכים לדאוג ולחשוב על דברים כאלו. אבל אותם האנשים יראי השם, שכל שאיפתם אינה אלא לשפר את המצב ולעשות את רצון הבורא, אינם צריכים לדאוג ממצבים כאלו, - כל שאין נכנסים למקום סכנה - ובודאי שאין להם למנוע את עצמם מהמשך חיים תקינים ופוריים.
ההגדרה של מקום סכנה מוגדר לנו בתשובות בעל האגרות משה (מהגאון ופוסק הדור בדור הקודם רבי משה פיינשטיין ז"ל):
- כל פעולה שרוב אנשים היו מוכנים לעשות אותה ואינם חוששים משום הסכנה שבדבר, אנו אומרים "שומר פתאים השם" (תהילים קטז -ו) - כלומר, מותר לנו לבטוח שהשם יתברך יגן עלינו בשעה שנעסוק באותה פעולה הרגילה, ויש לזה שמירה מיוחדת כשאנו עושים את רצון השם;
- וכל פעולה שרוב אנשים לא היו מוכנים לעשות אותה מפני הסכנה שבדבר, אין אנו אומרים לגבי אותה הפעולה "שומר פתאים השם", וחייב כל אחד ואחד ליזהר שלא להכניס את עצמו או את משפחתו למצב כזה שרוב האשנים היו נמנעים מלעשותה עקב הסכנה הכרוכה בה.
ולמדנו מכאן האיך למדוד אם מקום מסויים או מצב מסויים נחשב למקום סכנה. מקום שרוב האנשים היו מוכנים ליכנס לתוכה ואינם חוששים משום הסכנה שבמצב, אנו אומרים שיש שם שמירה מיוחדת, ואפילו אם נמצא שם משהו מסוכן חלילה, מ"מ "שומר פתאים השם" - השם שומר את האדם אפילו אם הוא פתי אינו רואה את הסכנה שנצב מולו. אבל אם הוא מקום שרוב האנשים כן היו חוששים משום הסכנה שבמצב ועקב זה היו נמנעים מלהיכנס לאותו מקום או מצב, אין אנו אומרים שיש שם את השמירה המיוחדת של "שומר פתאים השם".
ולמעשה, הזמנים משתנים, והמקומות משתנות, ולפעמים אפילו יום אחד משתנה מרעהו. כמו כן לפעמים מקום אחד משתנה ממשנהו. אם רוב האנשים היו מוכנים ללכת לאותו מקום ובאותו זמן ולא לחשוש משום הסכנה שבו, אז יש שמירה. אבל אם רוב האנשים לא היו מוכנים ללכת לאותו מקום באותו זמן משום הסכנה שבו, אז אין להיכנס לאותם מקומות באותם הזמנים.
ואם כן, למעשה, אין אתה צריך להכנס למעגל ח"ו שעוצר אותך מלעשות את הדברים ה"נורמליים" שבחיים. כל שאתה נזהר לעשות את רצון השם, ואתה נזהר גם כן מלהיכנס לשום מקום שנחשבת על פי הלכה כמקום סכנה, אז אין ממה לפחד: כי הקב"ה נותן לנו שמירה מיוחדת בשאר הזמן מן השמים, הנקרא בדברי הפוסקים "שומר פתאים השם". ונוכל לסמוך על זה כדי להמשיך בתפקוד ובקיום רצונו יתברך ע"י המשכת חיים תקיניים וחיוביים בעזרת השם.
ומה שמודיעים לעיתים בשם גדול הדור, שלפני ביאת המשיח יתכן מלחמה וכו', הרבה פעמים דברים אלו נאמרים ונתגלים בכונה לעורר אנשים לתשובה - אותם אנשים שצריכים להתעורר מכך. אבל בפועל כותב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא), ש" כל אלו הדברים וכיוצא בהן--לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו". ואם כן, לא שייך כלל להגיד בוודאות מה יקרה ובאיזה צורה שיקרה מה שיביא אח"כ לביאת המשיח.
לכן אין להבהל משמועה זו או מאחרות, אם אדם כבר שומר תורה ומצוות ועושה את רצון השם כמיטב יכולתו, אין השמועות האלו מכוונים אליו כלל. וכל שכן שאין להפנים אותם עד שגורמים לאדם לאבד את התפקוד היום יומי, שזהו בוודאי אינו רצונו של הקב"ה .
בברכה שתוכל להתחזק גם בימים האלו בזמן הזה, ויהי רצון שהקב"ה יגאל אותנו בקרוב ושלא יהא כבר שום צורך במצבים כאלו המעוררים פחדים, ושנזכה כולנו לעובדו יתברך מתוך אמונה שלימה ובטחון ושמחה,
רב נחום
הכלל הוא שאין רצונו של השם יתברך שנהיה כל כך מופחדים בשום פעם עד שלא יהא באפשרי להמשיך חיים תקינים. הרי כל תכליתינו בעולם הזה הוא להביא את העולם לידי תיקון - ובעיקר דרך קיום התורה והמצוות - א"כ פשוט הדבר שרצונו יתברך שתמיד נשמור בתוכינו את האיזון התומך בהמשך חיים תקינים ופוריים.
ומה שאתה צריך לדעת, שכל הפחדים האלו שמסביב אינם נשלחים לעולם הזה אלא כדי לעורר את אותם אנשים שחוגגים כל ימיהם ואינם שמים על לב שישנם תוצאות למעשיהם, והם נדרשים להתרכז ולבנות יחס אישי עם בורא העולם, הם אלו שצריכים לדאוג ולחשוב על דברים כאלו. אבל אותם האנשים יראי השם, שכל שאיפתם אינה אלא לשפר את המצב ולעשות את רצון הבורא, אינם צריכים לדאוג ממצבים כאלו, - כל שאין נכנסים למקום סכנה - ובודאי שאין להם למנוע את עצמם מהמשך חיים תקינים ופוריים.
ההגדרה של מקום סכנה מוגדר לנו בתשובות בעל האגרות משה (מהגאון ופוסק הדור בדור הקודם רבי משה פיינשטיין ז"ל):
- כל פעולה שרוב אנשים היו מוכנים לעשות אותה ואינם חוששים משום הסכנה שבדבר, אנו אומרים "שומר פתאים השם" (תהילים קטז -ו) - כלומר, מותר לנו לבטוח שהשם יתברך יגן עלינו בשעה שנעסוק באותה פעולה הרגילה, ויש לזה שמירה מיוחדת כשאנו עושים את רצון השם;
- וכל פעולה שרוב אנשים לא היו מוכנים לעשות אותה מפני הסכנה שבדבר, אין אנו אומרים לגבי אותה הפעולה "שומר פתאים השם", וחייב כל אחד ואחד ליזהר שלא להכניס את עצמו או את משפחתו למצב כזה שרוב האשנים היו נמנעים מלעשותה עקב הסכנה הכרוכה בה.
ולמדנו מכאן האיך למדוד אם מקום מסויים או מצב מסויים נחשב למקום סכנה. מקום שרוב האנשים היו מוכנים ליכנס לתוכה ואינם חוששים משום הסכנה שבמצב, אנו אומרים שיש שם שמירה מיוחדת, ואפילו אם נמצא שם משהו מסוכן חלילה, מ"מ "שומר פתאים השם" - השם שומר את האדם אפילו אם הוא פתי אינו רואה את הסכנה שנצב מולו. אבל אם הוא מקום שרוב האנשים כן היו חוששים משום הסכנה שבמצב ועקב זה היו נמנעים מלהיכנס לאותו מקום או מצב, אין אנו אומרים שיש שם את השמירה המיוחדת של "שומר פתאים השם".
ולמעשה, הזמנים משתנים, והמקומות משתנות, ולפעמים אפילו יום אחד משתנה מרעהו. כמו כן לפעמים מקום אחד משתנה ממשנהו. אם רוב האנשים היו מוכנים ללכת לאותו מקום ובאותו זמן ולא לחשוש משום הסכנה שבו, אז יש שמירה. אבל אם רוב האנשים לא היו מוכנים ללכת לאותו מקום באותו זמן משום הסכנה שבו, אז אין להיכנס לאותם מקומות באותם הזמנים.
ואם כן, למעשה, אין אתה צריך להכנס למעגל ח"ו שעוצר אותך מלעשות את הדברים ה"נורמליים" שבחיים. כל שאתה נזהר לעשות את רצון השם, ואתה נזהר גם כן מלהיכנס לשום מקום שנחשבת על פי הלכה כמקום סכנה, אז אין ממה לפחד: כי הקב"ה נותן לנו שמירה מיוחדת בשאר הזמן מן השמים, הנקרא בדברי הפוסקים "שומר פתאים השם". ונוכל לסמוך על זה כדי להמשיך בתפקוד ובקיום רצונו יתברך ע"י המשכת חיים תקיניים וחיוביים בעזרת השם.
ומה שמודיעים לעיתים בשם גדול הדור, שלפני ביאת המשיח יתכן מלחמה וכו', הרבה פעמים דברים אלו נאמרים ונתגלים בכונה לעורר אנשים לתשובה - אותם אנשים שצריכים להתעורר מכך. אבל בפועל כותב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא), ש" כל אלו הדברים וכיוצא בהן--לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו". ואם כן, לא שייך כלל להגיד בוודאות מה יקרה ובאיזה צורה שיקרה מה שיביא אח"כ לביאת המשיח.
לכן אין להבהל משמועה זו או מאחרות, אם אדם כבר שומר תורה ומצוות ועושה את רצון השם כמיטב יכולתו, אין השמועות האלו מכוונים אליו כלל. וכל שכן שאין להפנים אותם עד שגורמים לאדם לאבד את התפקוד היום יומי, שזהו בוודאי אינו רצונו של הקב"ה .
בברכה שתוכל להתחזק גם בימים האלו בזמן הזה, ויהי רצון שהקב"ה יגאל אותנו בקרוב ושלא יהא כבר שום צורך במצבים כאלו המעוררים פחדים, ושנזכה כולנו לעובדו יתברך מתוך אמונה שלימה ובטחון ושמחה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il