חיוב ההלכה

שלום וברכה,

ה' ציווה עלינו לשמור את כל מצוותיו המוזכרים בספר התורה, ולשמוע לחכמי ישראל שבכל דור (הרבנים מדריכים אותנו כיצד לקיים את המצוות בכל דור. וזו היא ההלכה היהודית).

נא לקרוא את המאמר הבא על סמכות הרבנים מן התורה:

https://www.hidabroot.org/he/article/2587

בורא עולם קורא את כל הדורות מראש. ולכן מי שמבין שספר התורה ניתן מבורא עולם - גם יודע שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).

וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).

וזו עובדה שהתורה מעולם לא נשכחה: רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. 

ההלכה היהודית - היא תורה שבעל פה, אשר עברה במסורת שבעל פה מדור לדור, והיא שמלמדת אותנו כיצד לקיים את כל המצוות שכתובות בספר התורה.

לכן התורה היא נצחית - כי בכוחה אפשר ללמוד את רצון הבורא אפילו לגבי מערכות השקייה אוטומטיות בשבת, או הלכות לאסטרונאוטים בחלל החיצון! כל זאת בזכות התורה שבעל פה שהועברה יחד עם התורה שבכתב, המאפשרת ללמוד את הכללים הללו.

התורה שבעל פה הועברה בכוונה על ידי החכמים לתלמידיהם - כדי שלא יעשה כל איש כרצונו האישי ויחלל את התורה. רק אדם שלמד את כל התורה כולה ונהיה לתלמיד חכם יכול לפסוק הלכות וללמוד חידושים. לגבי מחלוקות ראה כאן:

https://www.hidabroot.org/he/article/82826

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).

בברכה,

דניאל בלס