חשיבות מוסד הנישואין

לכבוד השואלת,

נא למחול על האיחור בתשובה עקב רוב פניות לאתר.

א. שאלתך: האם לקב"ה מפריע אם זוג מחליט להתגרש או לא?

תשובה: כן. וכך מובא בגמרא גיטין דף צ:

"אמר רבי אלעזר, כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח (כלומר, סמל ההתקשרות שבין ישראל להקב"ה)  מוריד עליו דמעות."

 ב. מה משמעות וחשיבות הנשואין.

תשובה: נכון שמצות גירושין היא מצוה, אבל כונת כל המצוות כולן להביאנו לאיזון הנכון בכל חלקי חיינו. כי המצוות הן כולן הדרכות שצונו בהן הקב"ה לטובתינו כאשר מזדמן איזה מצב הודרש תגובה [ובזוהר הקדוש נקראו המצות "עטין", פירוש "עצות"] - כי הן מדריכות אותנו בכל מצב ומצב שתיוצר בחיים האיך להגיב באופן הראוי והמאוזן ביותר.

ומובן מזה, שאם המצוות הם בעצם הדרכות האיך להתנהג במצבים שונים המזדמנים בחיים, אם כן אין הכונה התכליתית בקיומם רק "לקיים אותם" באופן גולמי ובלי שום סברה; אלא הכונה שבהם היא להשתמש בהם ולפעול כפי הדרכתם במדה שמזדמנת מצב כזה בחיים הדורש תגובה כזו שמתואר במצוה - וכגון,  באם יזדמן לאדם המצב של "והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר" וכפי שמבואר בתורה (דברים פרק כד - א),  אז יקיים אדם מצות גירושין, כי הגירושין הם הדרך הכי מאוזן להגיב אם חלילה יזדמן לו מצב כזה וכפי שמתואר בפסוק.

ומימילא ברור הדבר, שאין כונת התורה שכל אחד ימציא לו איזו הזדמנות לקיים מצות  גירושין, וכגון שיכווין אדם בדוקא להגיע למצב גרוע כזו כדי שיוכל לקיים את מצות הגירושין; אלא להיפך, כונת התורה היא, שאם חלילה יזדמן מצב כזו המתואר בתורה בפרשת הגירושין, אז ישתמש במצות הגירושין כדי להגיב באופן הכי מאוזן למצב כזה שהזדמן.

ד. אני חושבת שהבנת משמעותו וחשיבותו של קשר הנישואין הן בעליונים וכו'.

תשובה: זה אכן נכון, כי הרי כל מה שנצטוינו לעשות כאן בארץ הוא בדוגמא לעינינים עליונים. אמנם, גם כאן בעולם הזה יש למוסד הנישואין לוגי'קה ברורה הששיכת לכל בני אנוש ולא רק ליהודים. 

כי מה שאת צריכה לדעת , היינו שהמרכיב הכי חשוב בנישואין אינו "אהבה" אלא "אימון". אימון בין בני הזוג כל כך הכרחי לנישואין, עד שניתן לומר ש"אם יש אימון, יש נישואין; אם אין אימון, אין נישואין".

כי את מבינה בעצמך, שאם נתן הקב"ה את האפשרות לבני אדם ליצור את הקשר הכי קרוב שיתכן בין שני בני אדם, מוכרח שתקדים לזה אימון כדי שיתגבש ויתקיים. כי הרי שני בני הזוג העוסקים בענין חיתון ונישואין, הם מצפים לבנות קשר הדדי באופן שאין שום פירוד או מחיצה ביניהם כלל, והדרך היחיד שאדם המאוזן יכול לבנות קשר כזה הוא רק על ידי שנותן לזולת אימון, כי מבלי אימון לא יהא מוכן לחשוף את עצמו לזולת.

ובנוסף לזה, האימון הזה חייב להתקיים לאורך זמן; כי אם האימון לא תתקיים אלא לשעה, מעולם לא יתרצה אדם לבנות קשר שבו הוא נחשף היום לזולת כשאין לו שום אימון שיתקיים הקשר למחר.

אם כן מוכח מזה באופן מאד הגיוני ולפי צרכי האנושות הבסיסיים, שלא שייך לרקם יחסי נישואין אלא אם כן תתקיים הנישואין לאורך זמן.

בברכה,

רב נחום