האם הכינים באמת נוצרות מזיעה?

בס"ד

שלום וברכה,

מי שלמד את הסוגיה בגמרא בעיון גילה שחז"ל באמת התכוונו בדבריהם העמוקים לרמת החיים של הכינים, ואותה גמרא מתכוונת לומר שמבחינה הלכתית לא מחשיבים פרייה ורבייה בכינים בגלל שחיותם תלויה לגמרי בגוף המארח אותם (כמו דין תולעת שבקעה בתפוח ועדיין לא יצאה לאויר העולם),ומסיבה דומה נכתב בתלמוד הירושלמי (שבת, א, ג) שמותר להרוג כינים בשבת רק בגלל שהם בריות פחותות שלא חיות הרבה זמן. 

גם ביצה אינה נחשבת עדיין לדבר חי. לכן כשאתה אוכל ביצה, אינך צריך להמתין שש שעות עד לאכילת חלב.

 נאמר בגמרא (שבת דף קז, ב) "בכינה דאינה פרה ורבה", אך באותה גמרא גם נידונה האימרה של רבי אליעזר האומר "ההורג כינה בשבת כהורג גמל בשבת". ובתוך אותו דיון בגמרא חז"ל הגיעו למסקנה שפסוק כלשהו אינו קשור לביצי כינים מכיוון ש"מינא הוא דמיקרי ביצי כינים" - כלומר חז"ל ידעו טוב מאוד שהכינים בוקעות ומטילות ביצים.

גם הפרשן הקדום רבינו חננאל כתב לצד אותו עמוד בגמרא: "עלמא יש ביצים לכינים והם בלשון ארמית נבי, ובלשון ישמעאל ציבן".

הפירוש שנוצרים מזיעה, הכוונה שהכינים הם יצורים פרזיטיים לגמרי שמתקיימים מזיעת הגוף ממש כאותה תולעת שעוד לא יצאה מן התפוח - וכל חיותה נחשב כחלק בלתי נפרד מן התפוח. סוגיה זו זהה גם לגבי תולעים. כל עוד תולעת בקעה בתוך התפוח ולא יצאה לאוויר העולם, היא נחשבת לחלק מן התפוח. הכינים נחשבים מסיבה זו לחלק מהגוף, כי הם תלויים בגוף (בדומה ליצורים פרזיטיים נוספים כמו תולעי מעיים). אלו לא בריות שמסוגלות להתקיים בכח עצמן.

כך שאין הכוונה שכינים אינם פרים ורבים כלל (כפי שנאמר, רבנו חננאל כותב בפירוש שיש לכינים ביצים),אלא הכוונה שאין ההלכה מחשיבה את הפרייה והרבייה שלהם, כשם שהיא מחשיבה פרייה ורבייה של חיות אחרות. 

למה הדבר דומה? למציאות של חיידקים, שאין מחשיבים אותם ליצורים חיים בגלל קטנותם, למרות שהם פרים ורבים. זה מה שנאמר: "לא ניתנה תורה למלאכי השרת".

עם זאת, חשוב להבין כאן דבר נוסף. שההלכה עברה במסורת מדור לדור, אך טעמי ההלכה נהגו בידי החכמים. מסיבה זו חכמי בבל הציעו טעם שונה מאשר חכמי ירושלים. בתלמוד הבבלי הציעו את הטעם שהפרייה והרבייה של כינים אינה נחשבת לכזו, אך בתלמוד הירושלמי הציע טעם אחר לגמרי, שהכינים אינן חיות זמן רב. נמצאת למד שההלכה שבעל פה עברה במסורת - הלכה למשה מסיני, וכל המחלוקת בנושא זה היתה רק לגבי הטעמים למצווה (נסיון להבין את הסיבה למצווה זו). ולכן אפשר שיש עוד טעמים שאינם ידועים לנו.

בברכה,

דניאל בלס