האם מותר לישתתף באירגון הבנים החופשיםי?

לכבוד השואל, 

אחרי הבירור מוכח, כי מקור האירגון הזה - אשר מלפני מאות על מאות שנים - נבע מצורך הטבעי באדם לבטא פולחן דתי לבורא עולם; אמנם התחברו האנשים אחד לשני באופן הסכמי שלא יהא בו התחייבות של שום חבר לשום דת מסויים.

הפולחנים, ההשבעות, הגדרת האמונות, המנהגים, והדרגות שאימצו האירגון הזה למיניהם, כעבור מאות שנים ועל פני מדינות שונות ברחבי תבל - הם בעצם איסוף סוביקטיבי ובחישה יחד של אלמנטים שונים של פולחן, אמונה בכוחות, ומנהגים שהיו נהוגים במקומות שונים שבעולם לאורך ההיסטוריה האנושית אשר קשורים לפולחן דתי, כגון "מזבח"; ומעורב בהנהגותיהם גם הרבה דברים שמנהיגי האירגון לאורך השנים המציאו מחדש. 

נראה שעיקר הרעיון שלהם היה, להמציא לחבריהם כלים חיצוניים מורגשים לביטוי של פולחן רוחני, כגון סעודות יחד, תלבשות מפוארות, ומצעדים; וכן לתת אחד לשני עידוד על העלייה במדריגות מוסריות חברתיים. 

למעשה, לאחוז גדול מאלו האנשים שהתחברו להם, שימש האירגון כמרכז קשר סוציאלי לבד - בלי שום קשר לחלק הרוחני כלל, ולפעמים שימש להם אפילו כבמה לצרכים פוליטיים. 

לפני כמאה ושלושים שנה, התחילו הרבה מן האירגונים להוציא את ה"אמונה בבונה עולם יוניוורסלי"  לגמרי מן הקריטריונים שלהם לקבלת חברות. 

~~~

לכן למעשה, קשה לחוות דעת על איזו קבוצה פרטית, אם האמונות שהם אימצו מתאימים לאמונות שעל פי היהדות - וכן קשה לברר אפילו מה שמתאים מתוך דרכם על פי היהדות לבני אומות העולם. 

יתכן שיש צד להכשיר את ההשתתפות של אומות העולם באירגונים אלו, אם יבוא רב ויבדוק בפולחנים המיוחדים ובאמונות של אותה קבוצה ויראה שאין בהם צד של עבודה זרה, כישוף, השבעות וכו' האסור על פי תורה; ומאידך יראה שהם דוגלים באמונה בבורא עולם יחיד אשר בחכמתו ברא את הכל וכולל את כל היקום, בהשארת הנפש, ובאיחוד שקיים בין כל הבריות בעולם באופן רוחני. 

אבל בנוגע ליהודי, אפילו אם נאמר שהאירגון אין בו חלקים אסורים, מכל מקום הוא בעצם "מילוי" חלש ביותר לנשמה יהודית שיכולה להשתמש בכלים ה"משוכללים ביותר" של ביטוי פולחן לבורא עולם יחיד, שהם התורה והמצוות-שניתנו לנו ככלים אוביקטיבים למלא בעולם הזה את רצון בורא העולם.

לכן אין ליהודי לחפש את הביטוי במקומות כאלו, כי כאמור, כל סיבת המצאתם היא נובעת מחסרון מקום לבטוי עבודה "דתית"; והרי ליהודי יש את זה כבר מזמן לידתו.

ועוד שהבטוי שם הוא סוביקטבי כאמור, אשר נוצר כעבור שנים על ידי קיבוץ מנהגיים ממנהגים שונים - וכן דרכו שהולך ומשתנה; 

מה שאין כן התורה והמצוות שניתנו ליהודים להתחבר דרכם ישירות לבורא העולם יתברך, הם אוביקטיבים, ומביאים טובה לכל באי העולם באופן אבסולוטי, ואינם ניתנים לשינוי על ידי מחשבת בני האדם. 

בברכה, 
רב נחום