וידוי?.

לכבוד השואל,

נא למחול על איחור התשובה עקב רוב פניות לאתר.

שאלה טובה שאלת.

כידוע לך סדר התפלות נמסר לנו מדור דור מזמן אנשי כנסת הגדולה, אשר להם היו נגלים המדריגות הרוחניות ותיקוניהם שאנו גורמים בתפילתינו. ולכן התשובה לשאלתך הוא, שכך ראוי הסדר להיות על פי התיקונים הרוחניים הנעשים על ידי תפילותינו, וכמו שמתגלה על פי הסוד בספרי קודש ובפרט בכתבי האר"י ז"ל.

אמנם נוכל להציע בעזרת השם גם טעם על פי השקפה, שאולי נוכל גם אנחנו להבין את פשר הענין, והוא:

מובא בספר דברי יחזקאל על התורה בפרשת ויחי (מהרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם ז"ל משיניווא), דאע"פ שדוד המלך אומר בתהילים (יט) "סור מרע ועשה טוב", שצריכים מקודם להקדים את ה"סור מרע" ולעשות תשובה ורק אחר כך לגשת למצות ולהתקשרות עם הקב"ה - מכל מקום, בעצם ישנו עוד שליו שצריכם לקיים עוד קודם לשנים אלו, והיינו "עשה טוב". ונמצא שסדר הדברים הוא באמת "עשה טוב וסור מרע ועשה טוב".

ופירוש הדבר, שחייבים תמיד להתחיל עם "עשה טוב", כי כשאדם מתחיל לעשות מצוה, אז בא היצר הרע ומנסה לבלבלו, ואומר לו: "הרי אתה יודע ומכיר את מעשיך הגרועים, והאיך אתה תעיז פניך לעמוד לפני מלך מלכי המלכים?" ועל ידי טענות כאלו וכדו' הוא מחליש לגמרי את הבטחון העצמי של האדם בקיום המצוות, עד שהאדם נסוג אחור מלהתפלל או מלעשות את המצוה מרוב בושה. ולכן, חייבים תמיד להתחיל בעשיית המצוה בלי שום חשבונות - "עשה טוב!" - ורק אח"כ כשכבר עשה את המצוה והתחזק מזה שהשם יתברך כן קיבל את עבודתו, אז הוא הזמן לחזור ולערוך חשבון נפש ולקיים את ה"סור מרע". ואחרי ה"סור מרע" שוב מגיע עוד שליו של "עשה טוב" - שהוא קיום המצוה בדרגא עוד יותר נעלה.

אם כן, לפי זה יש להציע טעם הגון למה שתקנו חז"ל את הוודוי לאחרי העמידה ולא לפני כן: משום שאילו היה האדם מתודה מקודם, היה הוודוי מחליש את חיזוקו הפנימי להתפלל עד שיתכן ולפעמים היה מתייאש לגמרי מלגשת להתפלל. לכן אנחנו מתפללים העמידה מקודם בלי שום ווידוי, בבחינת "עשה טוב" הראשון, ורק אח"כ חוזרים ומתודים כדי לקיים את הענין של "סור מרע".

בברכה,

רב נחום