מעשים טובים

לכבוד השואלת,

נא למחול על האיחור בתשובה עקב רוב פניות לאתר.

הכלל בענין גמילות חסדים הוא: אע"פ שבן אדם נהנה בעצמו ע"י המעשה הטוב שעושה, מכל מקום אל יפסיק או יחליש את פעולותיו של חסד מתוך שמרגיש שאין פעולותיו מספיק "נטו" בשביל הזולת.

טעם הדבר הוא: מקובל אצלנו שהקב"ה משלם במדה כנגד מדה (סוטה פרק א' משנה ז), ובמעשה של גמילות חסד הפעולה נמדדת לפי ההטבה שהרגיש המוטב; וכמובן שאפילו אם יהיה לבן אדם מחשבות לא שלימות אבל בכל זאת יגרום טובה עצומה לחבירו, אין מחשבותיו מגרעים כלל מן הטובה שהנהה בה את המוטב.

בנוסף לכך את צריכה לדעת, שהקב"ה ברא ככה את האדם (וכמו שכתבת סוף מכתבך); שמוכרח האדם באיזשהו שלב שירגיש כאלו שהוא מקבל משהו ונהנה מן הפעולה שלו, בכדי שיהא לו המוטובציה לעשות את הפעולה. אם כן אין חסרון כלל שאת חושבת על ירידת השפע ונהנית במחשבה זו; להיפך - זה נורמלי, ואין הקב"ה דורש מאתנו לעשות דבר שהוא ההיפך מהאיך שברא אותנו.

בברכה,

רב נחום