נשמה שנתת בי-מי אני? . אדישות

שלום כבוד הרב 1.שאלה קצת עמוקה אני מקווה שהיא מובנת: תמיד הסבירו לי שכאשר אני אומרת ״אני״ זו בעצם הנשמה שלי,כלומר ״אני״ הכוונה לנשמה. לאחרונה עלתה בי השאלה;הרי כתוב ״נשמה שנתת בי״ כלומר אני הייתי משהו גם בלי הנשמה שהקב״ה נתן לי. איך מיישבים סתירה זו? 2.איך מעוררים רגש? אני בן אדם אדיש שכמעט שום דבר לא מזיז לי אני צריכה לעבוד קשה בשביל שי זלגו מעייני שתי דמעות אני יודעת שביהדות הרגש הוא דבר מאד חשוב ואכן אני מרגישה מעט מנותקת לא מצליחה בקושי להתפלל ולבכות בט באב וכו..אני משתדלת לצפות בדברים מרגשים וזה עוזר אולי לאותו רגע. ולא הרב,אני לא אדישה רק ליהדות אלא גם לדברים שפוקדים אותי,אולי אני אדישה מרוב עומס הקשיים שלי,אינני יודעת.מה לעשות כדי לעורר רגש? 3.ע״מ לעורר את הרגש שלי אני לעיתים רואה דברים עצובים,ונהיית עצובה,האם מותר לעשות שאת?