למה לא רצוי שבנות יתגייסו?

שלום וברכה

כבר הארכנו רבות בעבר בגודל האיסור, כעת אעתיק לך מכתב ככתבו וכלשונו של בחורה שכותבת לי מהצבא הגיע אילינו אתמול

אני חווה קשיים בעיקר בהימצאות ליד גברים, עבודה משותפת וכמו כן פעמים רבות אני מוצאת את עצמי מנהלת שיחות נפש עם אנשי קבע (גברים) על הקשיים שאני חווה בשירות. לא נוח לי עם המצב הזה בכלל אך אין לי כל כך עם מי לדבר. אני יודעת  שלי ולהחלטות שלי יש חלק בעניין אבל פשוט הייתי רוצה להתרחק מכל מצב כזה.

כל שיחה עם חיילות בבסיס לרוב נגמר בריכולים ודברים לא נעימים שנאמרים על אנשים אחרים.הימים היחידים בהם לא אמרתי ולא שמעתי לשון הרע היו ימים בהם הסתגרתי לבד במשרד במשך כל היום . שוב, אני יודעת שיש לי חלק גדול בנפילות ובקשיים האלה אבל אני מרגישה שפשוט אין לי את הכלים להתמודד ולעמוד מולם.

ללא רקע תורני וללא מקור תמיכה (משפחה/בית ספר/חברות) אני בעיקר צריכה תמיכה והכוונה בהתחזקות ושמירה על מה שקיים. (אני מאוד רוצה ללמוד במדרשה כשאוכל)

בנוגע לתרומה לצהל בשירות- התגייסתי לאחר שנת שירות במסגרת אזרחית וכעת אחרי שנה בצבא אני מרגישה שהשירות שלי בצבא מסתכם בחימום כיסא ומשיכת משכורת צבאית. הדבר מושפע גם מאופי התפקיד שלי (משקית חינוך), אך גם מחוסר המוטיבציה שלי בשירות.  אני בטוחה כי לאחר פרק זמן שבו אבנה את עצמי מחדש אחרי הצבא, אני אוכל לתרום לחברה הרבה יותר בתחום החינוך באזרחות.

לאחר שדיברתי עם נציגה של הקצינה לטיפול בחיילות דתיות נאמר לי כי סביר להניח שלא תימצא סיבה לשחרורי.  אני בטוחה שהמשך השירות הצבאי יזיק לי מבחינה אמונית ויוביל להידרדרות מוסרית. 
אני פשוט לא יודעת איך להסביר באופן יעיל את המצב .

אני חושב שזה מספיק.

אם את צריכה עוד חיזוק, נא לכתוב לנו.

בברכה,

בנימין שמואלי