אין הבור מתמלא מחוליתו במציאות

ס"ד

שלום וברכה,

הביטוי "אין הבור מתמלא מחולייתו" מעולם לא נועד לתאר מציאות פיזית, אלא הוא רעיון הממחיש שאין אדם במצוקה יכול להציל את עצמו - אלא זקוק לעזרה מבחוץ. הדוגמה עם הבור היא משל, ובמקור נראה שהכוונה היא למשל של בור עם מים:

"אין הבור מתמלא מחולייתו - הכוונה שהמקורות העצמיים אינם מספיקים לביצוע המשימה או להשגת המטרה; יש צורך בעזרה מבחוץ.

        חוליית הבור היא אבן גדולה עשויה כעין טבעת והיא פתח הבור. כדי לאסוף מים אל הבור מכינים מערכת ניקוז ותעלות המנקזות אל הבור מים מסביבתו הגבוהה יותר. כמובן, הבור לא יתמלא מהגשם הנכנס ישירות לפתח שבחוליה."

על פי התלמוד הבבלי: "אמרו לו: אדוננו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו" (ברכות ג ב).

לגבי כוכבי כימה, גם כן הוסבר בדרך משל שאין הכוכבים יכולים לבד להציל בדרך הטבע, אלא היו זקוקים לחסדו של הקב"ה. וראהה תוספות סנהדרין יז' א שאכן מקשים על רש"י מהסוגיא דכוכבי כימה

עם זאת, עדיין נראה שקשה מעט להבין את פירושו של רש"י, כי רש"י פירש שהמשל נאמר על עפר ולא על מים.  

הנה דברי  רש"י מסכת ברכות דף ג עמוד ב: "אין הבור מתמלא מחוליתו - העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו - אין מתמלא בכך, אף כאן, אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר אין אנו יכולים לפרנסם משל עצמנו".

אולם תוספות מפרשים אכן שמדובר במים  (תוספות מסכת ברכות דף ג עמוד ב).

אין הבור מתמלא מחוליתו. פירש רש"י אם יחפור ויחזיר בו עפרו לא יהא מלא - ותימא דאין הנדון דומה לראיה שהרי לא היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים. אם היה מצוה ליטול מן העניים ולחזור וליתן להם אז היה דומה למשל. ומפרש רבינו תם מחוליתו מנביעתו כלומר אין הבור מתמלא מן המים הנובעים בו. ובתוספתא יש אין הבור מתמלא מחוליתו אלא אם כן מושכין לו מים מצד אחר. ור"י פירש שאם תחפור מצד זה ותניח מצד אחר לא תמלא. שמה שנותן כאן חסר כאן. כמו כן מה שנוטל מן העשירים יתחסר מן העשירים.

בדברי דוד מסכת ברכות דף ג עמוד ב יישב את דברי רש"י.

שם אין הבור מתמלא מחולייתו. עיין פרש"י שלפנינו, ונראה כוונתו שהוא הרוצה למלאות בור שהיה כרוי מכבר וחופר ומעמיק עוד בתוכו ומשליך העפר לבור, דודאי לא יתמלא בזה, כך גם כל ישראל המשיל לאחד, והחסרון הנמצא בקצתם כאילו הוא חסרון בכללם והוי כמו בור כרוי, וכשאתה אומר לכו והתפרנסו כו' נמצא ממש דומה למשל, ולא קשה שוב קושיית התוס', ודלא כמהרש"ל שכתב דקושיית התוס' שייך גם על פירש"י שלפנינו, ופשוט.

בברכה,

דניאל בלס