מחפשת חיזוק אחרי 3 הפלות ברצף

שלום רב כבוד הרב, גדלתי בבית דתי חסידי, בת לבעלי תשובה. אני נשואה כ-9 חודשים באושר לבעל מקסים ואוהב אף הוא מבית דתי. אנחנו גרים בחו"ל (כדי להיות קרוב למשפחתי, גדלתי כמעט כל חיי בחו"ל בבית שעסק בקירוב רחוקים) ומנהלים אורח חיים המבוסס על אמונה ורוחניות, קדושה וטהרה, תורה ומצוות. משתדלים לעלות יחד בתורה ולקבוע מדי יום זמן ללימוד הלכות משותף (שבת, טהרת המשפחה ועוד). מקפידה כמובן על כיסוי הראש (אמי הולכת עם פאה ולכן גם אני) ועל הלכות טהרת המשפחה. לצערי הרב, בזמן כל כך קצר, ובשנה שאמורה להיות השמחה והמרגשת בחייו של כל זוג טרי, הספקתי לחוות 3 הפלות טבעיות כואבות מאוד. את ההפלה הראשונה (שבוע 8) קיבלתי באהבה ובהבנה שזהו ניסיון שעוברות נשים רבות במהלך חייהן ושזה דבר טבעי. התנחמתי בעובדה שגופי מסוגל להיכנס להריון. ההפלה השנייה שקרתה בשלב מוקדם מאוד של ההיריון (שבוע 7) כבר שברה אותי, התחלתי לפחד שיש לי בעיות רציניות בפוריות ושאני משלמת מחיר על חטאים שעשיתי ושאיני מודעת אליהן. הידיעה שאין לי מושג מה ה' רוצה ממני ולמה זה קורה לי בפעם השנייה, ייאשה אותי. אבל לא נשברתי. ביקשתי מכל הלב מהקב"ה שלא יעביר אותי שוב בניסיון שכזה. האמנתי שהוא רואה אותי ושומע את הבכי שלי ואת התפילות והתחנונים. בדקנו את המזוזות והתפילין ולקחנו על עצמנו ללמוד יחד יותר על הלכות טהרת המשפחה. לאחר 3 חודשים שבהם עברתי עם עצמי התמודדות לא פשוטה של תהליך ריפוי נפשי ופיזי, התחזקות באמונה שהכל מה' יתברך שרוצה את הטוב עבורי, זכיתי ב"ה להרות שוב. מיד לקחתי על עצמי החלטה אישית טובה כדי להוסיף זכויות. הפעם הכל התקדם יפה, זכינו לראשונה לראות לב פועם וההתרגשות הייתה עצומה. התפללתי בכוונה כל יום לאבא שבשמיים שישאיר לי את ההיריון ברחם ושאזכה ללדת בן צדיק. התחזקתי באמונה יותר ויותר, בביטחון שהפעם ההיריון הזה אמיתי ושהקב"ה שומע לתפילותיי. הרגשתי מצוין והייתי מאושרת. הודיתי לקב"ה על הבחילות ותופעות ההריון הקלאסיות השונות. לא שיערתי לרגע שגם הפעם אתאכזב קשות. לפני כשבוע, בבדיקה שגרתית של שבוע 12 התבשרנו שאין דופק לעובר כבר שבועיים ושאצטרך לעבור גרידה ושאיבה בהרדמה מלאה. התחושות היו קשות, ראיתי שחור. סירבתי להאמין שזה קורה לי שוב. בכיתי כל היום וכל הלילה. כבר למחרת אושפזתי ועברתי את הניתוח בשלום ב"ה. פיזית אני בסדר ב"ה אך נפשית ורוחנית קשה לי מאוד. נתקפתי שוב בשאלות של "למה זה מגיע לי ולמה ה' עושה לי את זה שוב". היום, שבוע אחרי, אני מרגישה שכעסתי יותר מדי על הקב"ה ואני מצטערת על כך מאוד. אך עדיין לא עוזבות אותי השאלות למה זה קרה לי, האם זה התיקון שלי או שמא מדובר בעין רעה, האם עשיתי איזושהי עברה שעליה אני משלמת או מכפרת בייסורים כואבים אלו. אני מחפשת בעיקר נחמה על מה שקרה, ובו זמנית חיזוק לעתיד, ברכה שאזכה לילדים בריאים וצדיקים ללא עיכובים, שלא אפחד להיכנס להריון שוב ושלא אתמודד עם חרדות היריון למשך שארית חיי... מה אני יכולה לעשות או לקחת על עצמי כדי שדבר כזה לא יקרה לי שוב? בנוסף, אנחנו מתחילים תהליכים של בדיקות שייקחו מספר חודשים בהם יהיה לי אסור להמלצת הרופאים להיכנס להריון ,עד שתתברר הבעיה ואין לי מושג מה מותר או אסור ע"פ ההלכה כדי למנוע הריון בזמן הזה. תודה רבה מראש על הסבלנות של קריאת מכתבי הארוך ועל המענה! בברכת כל טוב ובשורות טובות, אסתר