כינים

מתוך הספר המהפך 2 שייצא לאור בקרוב

הרב זמיר כהן

הבנת החוקרים בעבר הייתה כי כל בעלי החיים מתרבים באופן זהה. איש לא העלה אז בדעתו לבדוק אם קיים שוני, למשל, בעולמם המזערי של הכינים והכנימות, ואם יתכן שישנם זני כינים או כנימות בהם אין זכרים אלא רק נקבות. שהרי בודאי אלה ואלה נדרשים לדור ההמשך.

אולם בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי למרבה ההפתעה ישנם זנים של כינים וכנימות שאין בהם זכרים כבכל בעלי החיים, והחוקרים מנסים לפענח את דרך התרבותם של זנים אלה.

בכינים, מדובר בזן השייך לסדרה הנקראת "הכינים הלועסות"(Mallophaga) סדרה המונה כ-3000(!) זנים. הן חיות כטפילים על גופם של בעלי חיים, בעיקר עופות, וניזונות משערות, קשקשי עור, נוצות ודם המזדמן בפצעים. החוקר הנודע עזריה אלון מציין אודות כיני סדרה זו, כי "במינים רבים מהם לא נמצאו עדיין זכרים כלל. ומניחים כי מינים אלה מתרבים ברביית בתולים [רבייה עצמית,גם ."[Parthenogenesis– פרתנוגנזה ביולוגים מאוניברסיטאות נוטרדם ומינסוטה בארה"ב, אשר ערכו מחקר  נוסף בסוג אחר של כינים המצוי בעיקר ביונקים קטנים כגון סנאים, מציינים בדבריהם שלא נמצאו זכרים בזן זה ויש לשער שכינים אלה מתרבות ברבייה עצמית.

תגלית מרעישה זו שישנם יצורים הפרים ורבים ללא הפריה מזכר, אשר גם כיום אינה ידועה לרבים מהחוקרים, נחשבת לתפנית בחשיבה המדעית במחקרי הביולוגיה. אך האמנם תגלית חדשה היא?

בתלמוד מובאים דברי בית הלל שעל אף האיסור החמור ליטול נפש בשבת ואפילו של יתוש, מותר להרוג כינה בשבת. ומדוע? משום "שאינה פרה ורבה מזכר ונקבה". ויצור שאינו פרה ורבה, אינו נחשב (לעניין הלכות שבת) כבעל-חיים גמור, ולכן אין בהריגתו בשבת משום חילול שבת.

בדורות האחרונים התעורר דיון הלכתי נרחב בשאלה אם לפי הידוע כיום שהכינים פרים ורבים מזכר ונקבה ייאסר להרוג כינים בשבת.

מאידך, היו גם כאלה שקפצו על המציאה לנגח את התורה, בטענה שהנה הוכח שחכמי ישראל לא הכירו את המציאות הנכונה.

והנה דווקא בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי אכן ישנם זנים של כינים שאינם מתרבים מזכר ונקבה וכדברי חז"ל.

המעניין הוא שחכמי התלמוד הכירו היטב גם את הכינה הפרה ורבה המצויה כיום. וכמו שכתוב בפירוש בתלמוד במסכת גיטין, לגבי אחד משלבי דרך הריפוי למחלה הנקראת בארמית "צמירתא":

"ליתי [יביאו] כינה דזכר ונקבה".

כלומר, יביאו כינה מאותו זן מסוים הנוצר מזכר ונקבה.

נמצא שחכמי התלמוד הכירו גם את הכינה הנפוצה כיום, המתרבה מזכר ונקבה וגם את הכינה שאינה מתרבה מזכר ונקבה אשר על מציאותה נודע לעולם המדע רק לאחרונה. והרי לנו דוגמא נוספת לתמיהה ההופכת באחת להתפעלות מהיקף ידיעות חז"ל וצדקת דבריהם. ויהא זה לימוד למתבונן, לייחס את תמיהותינו לקוצר דעתנו ולצמצום היקף ידיעותינו יחס לעומק והיקף תורת ישראל.

מתוך מקושרים