המבול - המשך, נדידת היבשות, נטיית ציר כדור הארץ, מאובנים,

שלום וברכה

בשאלה הקודמת שאלת, מה אני אומר על סברת ר´ גדליה נדל, ועל זה השבתיך בדברי רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל.

א. על פי התורה, האמת המוחלטת, היה לפני 4114 שנה, מבול מים בהיקף קטסטרופלי מזרמי מים שפרצו מעומק התהום במשך 150 יום, בצירוף גשמים חזקים שירדו ללא הפוגה במשך 40 יום.

התורה שבכתב המספרת על העובדה הנוראית הזאת בפרטי פרטים, נכתבה רק כ700 מאות שנה אחרי הסיפור.יעקב אבינו זכה לדבר עם אחד מניצולי המבול `שם בן נח` שהיה עד ראיה למבול, ויעקב סיפר על כך לבני נכדיו שהיו בעצמם במעמד הר סיני.

המבול מתועד אצל כל האומות השכנות שחיו באיזור הזה, שגם הם כמונו יצאו מבני נח אשר היו בתיבה, וסיפרו אחר כך לבניהם ונכדיהם על מה שהיה, אלא שאין להם את הפירוט העשיר כפי שנמסר למשה על הר סיני.

ב. בכל התופעות האחרות, נדידת היבשות, והיקף המבול בדיוק, אין לנו מידע ברור, אלא השערות בלבד. ולכן נמצאו בעניין הזה כמה וכמה שיטות בהסבר הדברים בין חכמי ישראל. הגאון המלבי"ם מסביר את כל המאובנים הנמצאים במעמקי האדמה, כתוצאה מהיתכון במי המבול הרותחים, וזה השערה מעניינת. ויש לעגן אותה בדברי התלמוד [ראה תוספות נזיר נז עמוד ב] המבארת את גזירת חז"ל לטמא בטומאת מת את כל עפר חוץ לארץ מהסיבה שהאדמה בחו"ל רוויה בעצמות בני אדם שנשחקו והתאבנו במי המבול במעמקי האדמה [וארץ ישראל שלא היה בה מבול טהורה מהטומאה זאת (ראה זבחים קיג עמוד א)].

ולפי השיטה הזאת אין ערך במחקר תיארוך המאובנים, כי התופעות שהיו בעת המבול, והלבה הרותחת מעמקי תהום יכלו להפוך ולעצב את מצב החומר כאילו עברו עליו המוני שנים. וכל התיארוך מתאים רק לפי שחיקה ובלייה טבעית.

ג. לגבי נדידת היבשות, משמע בדברי הזוהר הק´ שבעת הבריאה כשהקב"ה ברא את האדמה תחילה כיבשת אחת, בה בעת - או בגמר ששת ימי בראשית - התחלקה היבשת לשבע יבשות. עיצוב איזור מזרח התיכון -שהיה עיקר הישוב באותה העת- נמשך באלף חמש מאות השנים שלאחרי הבריאה, כתוצאה משניים או שלשה הצפות נרחבות, שהביאו את מי האוקיינוס פנימה דרך מיצרי גיבלרלטר ועד לחופי עכו ויפו.

וכמתואר במדרשי חז"ל שבחייו של אנוש בן שת בן אדם הראשון כשהחל להפיץ בעולם עבודה זרה לצורות שיהיו כאמצעים בין הנברא לבורא, ציווה הקב"ה לים והציף את היבשות שהיו באגן הים התיכון [או שכל האגן נוצר כתוצאה מההצפה, ולפני כן היה יבשה כולו, או חלקו הגדול], וכך גם היה בתקופה מאוחרת יותר בדור הפלגה לפני כ-שלשת אלפים ושמונה מאות שנה, וכמבואר במדרש [בראשית רבה פרשה כג]:

"שני פעמים כתוב "הקורא למי הים" [1. עמוס פרק ה פסוק ח: הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה` שְׁמוֹ: 2. עמוס פרק ט פסוק ו: הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה` שְׁמוֹ:] כנגד שני פעמים שעלה הים והציף את העולם.

ועד היכן עלה בראשונה?, ועד היכן עלה בשנייה?, רבי יודן ורבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא, בראשונה [בדור אנוש] עלה [-הים ממערב העולם ופרץ את המחסום שבין דרום מערב אירופה לבין צפון אפריקא, במיצר ג`יברלטר שבין ספרד למרוקו, ושטף והלך למזרח, והגיע - ] עד עכו ועד יפו [ערי החוף של ארץ ישראל, על הים התיכון שנוצר אז כתוצאה מהשיטפון הזה], ובשנייה [בדור הפלגה] עלה [-והוסיף לשטוף ולהרחיב את אגן הים התיכון לדרום, והגיע - ] עד כפי ברבריאה [-עד ה"כפיים" - צוקי הסלע הגבוהים הבולטים מהיבשה אל הים, שעל חופי הים התיכון שעל ארץ ברבריאה - הכוונה לפרץ הים כלפי איזור לוב].

שיטה שנייה:

רבי חנניא ורבי אחא בשם רבי חנינא [חולקים ואומרים כי בפעם הראשונה שטף לעבר הדרום ורק בפעם השניה פרץ הים לעבר חופי ארץ ישראל הנוכחים כלפי עכו ויפו] בראשונה [בדור אנוש] עד כפי ברבריאה [כנ"ל], ובשנייה [בדור הפלגה] עד עכו ועד יפו [ושם הוא סוף דרכו של התפשטות אגן הים התיכון, וזה נרמז בשמות הערים עכו - יפו] כמו שכתוב (איוב לח יא) וָאֹמַר [מדובר שם כלפי הים] עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ, כאומר `ביפו ישית בגאון גליך`, `עד כה תבוא` עד עכו תבוא.

[ולכאורה המכוון הוא, ששתי העיירות עכו ויפו מציינים שני קוי חוף שונים, הנוצרים כתוצאה ממפרץ חיפה, דהיינו שהקב"ה הרשה לים בקו של יפו להגיע עד לשם, ובאיזור חיפה-עכו הקב"ה התיר לים לצאת קצת יותר, וכך נוצר מפרץ חיפה היפהפה].

שיטה שלישית:

רבי אליעזר בשם רבי חנינא אמר, בראשונה [בדור אנוש] עלה עד קלבריאה [בחופי איטליה - מחוז בקצה הדרומי של איטליא על חוף ים התיכון הצפוני], ובשנייה [בדור הפלגה] עד כפי ברבריאה [צוקי מרוקו].

וכך נדרש בתלמוד הירושלמי [מסכת שקלים פרק ו הלכה ב] את הנאמר בספר יחזקאל פרק מז: "ויאמר אלי המים האלה יוצאים ...אל הימה המוצאים", זה הים הגדול [התיכון], ולמה נקרא שמו `מוצאים`?, כנגד שני פעמים שיצא אחד בדור אנוש ואחד בדור הפלגה, ומביא שם את שלושת השיטות הנ"ל. ו

על פי הנ"ל דעת הרבה מהפוסקים שעל ראיית הים התיכון אין לברך ברכת `עושה מעשה בראשית` כמו על שאר הימים הגדולים בעולם, מאחר ואגן הים התיכון לא נוצר בעת הבריאה, ולכן יש לברך ברכה חילופית `ברוך שעשה את הים הגדול`.

ד. את ההשערות האחרות, 1. שהמבול היה אירוע מקומי בלבד. 2. נדידת היבשות היתה כתוצאה מהמבול. דעות קיצוניות לכאן ולכאן, בהבנת אירוע המבול. ניתן למצוא סימוכין לכל דעה, כמו שהבאתי סימוכין מדברי הנפש יהונתן לדעה המצמצמת את המבול רק למקומות מיושבים, וכך יש להביא סימוכין לדעה שהמבול היה אירוע קטסטרופלי עולמי, מדברי התלמוד במסכת ראש השנה דף יא, שאירוע המבול היה אירוע אסטרונומי, עם שינוי במצב הכוכבים לעומת כדור הארץ, וידועים דברי המלבי"ם והספורנו שנטיית ציר כדור הארץ על זווית של 23.5 מעלות הינה תוצאה מאירוע המבול, ולפני כן היה ציר כדור הארץ שוה לקו המשוה, ולא היו ארבע תקופות שונות בשנה.

ועוד יש לדבר בזה רבות, אולם אין לקבוע דבר לכאן או לכאן, בדברים שאין לנו בהם קבלה ברורה. הרווח שיש לנו מכל זה הוא הידיעה שאין שום סתירה מדעית לכתוב בתורה, ואת כל השאלות אפשר ליישב ולהסביר. והאמת נדע רק עם חזרת הנבואה בעם ישראל, אז אולי יהיה לנו פתרון מלא לכל התעלומות.

בהצלחה - מנשה ישראל