הבדלה וכהנים

שלום וברכה

שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות שבת סימן רצח 

סעיף ו
אין מברכים על האור אף על פי שרואהו עד שיהיה סמוך לו כל כך שיכול ליהנות ממנו כל כך להשתמש לאורו עד שיוכל להכיר לאורו בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת.
ונוהגין להסתכל בצפרנים לראות שיוכל להנות לאורו ולהכיר בין מטבע למטבע כמו שמכיר בין צפורן לבשר ועוד שהצפרנים הן סימן ברכה שהן פרות ורבות לעולם ויש לראות בצפרני יד ימין ויאחוז הכוס בשמאלו כמו שנתבאר בסי' רצ"ו.
ונוהגין להסתכל בכפות הידים שיש בשרטוטי היד סימן להתברך בו ויש לכפוף הד' אצבעות על האגודל לתוך כף היד שאז רואה הצפרנים עם הכף בבת אחת ואינו רואה אז פני (הצפרנים) [האצבעות] שבפנים אלא אחוריהם ששם הצפרנים ויש נוהגין לפשוט אח"כ הד' אצבעות ולראות מאחוריהם על הצפרנים: 

שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות שבת סימן רצז 

סעיף א
הנהיגו חכמים להריח בבשמים בכל מוצאי שבת כדי להשיב את הנפש שהיא דואבת ליציאת השבת בשביל הנשמה יתירה שהלכה לפיכך מיישבים ומשמחין אותה בריח טוב במה דברים אמורים כשיש לו בשמים אזי הוא צריך להריח בהם אבל אם אין לו אין צריך לחזר אחריהם כדרך שמחזרים אחר המצות הואיל ואינם אלא בשביל להשיב את הנפש: 

משנה ברורה סימן רל 

מי שמתעטש וחבירו אומר לו אסותא יאמר לו ברוך תהיה ואח"כ יאמר לישועתך קויתי ה' [דארז"ל דמתחלה לא היה אדם חולה כלל אלא היה הולך בשוק ומתעטש ומת עד שבא יעקב אבינו וביקש רחמים על הדבר]:

שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות נשיאת כפים סימן קכח 

סעיף ו
תקנת חכמים שלא יעלו כהנים לדוכן בסנדלים או במנעלים גזירה שמא תפסק לאחד רצועות הסנדל או המנעל ויתיירא שלא יתלוצצו עליו וישב לקשרה וחבריו מברכין ויבאו לומר עליו שהוא בן גרושה או בן חלוצה ולפיכך הלך וישב לו.
 

בהצלחה,

בנימין שמואלי