אבא עשיר ואבא עני, גוג ומגוג, נשמה זכרית ונקבית, ומגבעת חרדית

שלום וברכה

א. לא בדקתי לדעתו של הרב זמיר כהן שליט"א על הספר הזה. לגבי פרט אחד מהספר, אפשר למצוא בספרים הק´ חיזוק לדעה שבן אדם צריך לשאוף להיות עצמאי ולא שכיר, מסיבה אחרת לגמרי. לאיש שכיר המקבל משכורת עבור שעות עבודה קשה קצת להתעמק ולהאמין בכל רגע נתון שפרנסתו אך ורק בידי הקב"ה וכי הוא לבד הנותן כח לעשות חיל. מאחר והמציאות נראית לו קצת אחרת, הוא רואה איך כשהוא בא לעבוד יש לו משכורת ואם הוא נמנע מעבודה אין לו משכורת. וכשהוא עובד הוא לא מרגיש בכל ישותו תלות בהקב"ה הנסיון שלו להרגיש תלות בהקב"ה במקום הרגשת התלות במפעיל שלו, הינו נסיון קשה, ונדרשת השקעה באמונה ובלימוד והפנמת מידת הבטחון על אף המציאות הנראית לו אחרת לכאורה. מאידך, איש העצמאי בפרנסתו, יודע ומרים עין להקב"ה כל יום שיזמין לו את פרנסתו ברווח, העצמאי תלוי ועומד כל הזמן במחשבתו ובאמונתו, ומרגיש תלות מלאה בהקב"ה שיזמין לפניו את האמצעי לפרנסה. אם זה בהפעלת עסק או בהשקעה וכו´. אחד מצדיקי החסידות אמר, שהקב"ה עושה חסד לפנים משורת הדין לשכירים, שאע"פ שמידת בטחונם חסירה הוא משפיע להם פרנסה.

ב. מדובר בספרי הקבלה, על מלכות של ערב רב שתהיה ליהודים באחרית הימים. ערב רב הם נשמות שהתערבבו בתוך העם היהודי. ובאחרית הימים תתרחש הבירור מי שייך להקב"ה, ומי לא שייך לחלקו ולנחלתו, כמו שמזככים זהב מהסיגים.

ג. מההיכרות שלי דרך האתר עם הציבור הקורא לעצמו חילוני אני יכול להגיד בבירור שחילונים ברובם הגדול אינם כופרים, הם לכל היותר תינוקות שנשבו שלפני דור או דורות אבותיהם בחרו לפרוק מעליהם עול תורה ומצוות שבה התהלכו עשרות הדורות שקדמו להם, ואלו הצאצאים שלהם כבר נולדו לתוך המציאות החדשה שהומצאה בתקוה שהיא תהיה פתרון לבעיות שלהם, שלמרבה האכזבה שלהם היא לא עמדה במבחן המציאות והיא לא פתרה שום בעיה, אדרבה, היא הביאה את הציבור לעברי פי פחת, שהם בעצמם מואסים בה, ויודעים את האמת הנמצאת מעבר לפינה. ורק באמצעות התשקורת המעוות את המציאות מצליחה החילוניות לשמור עוד איזה מקום, אבל זה לא יחזיק זמן רב.

כך שלא נכון לקרוא לכלל החילונים - כופרים.

נבואת הבירור בספר זכריה מדברת על בירור העולם כולו, שמכלל האנשים ישארו רק שליש. ושני שליש הכוללים את אלו שהרעו או זממו להרע לעם ישראל, וכך גם כל הגויים שישארו עובדי עבודה זרה גם לאחרי הגילויים הגדולים של הקב"ה שיהיו במהלך אחרית הימים, כל אלו דינם לעבור ולהיכרת מארץ חיים.

לא מדובר על עם ישראל, כי עליהם כתוב נבואה אחרת "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח", וכפי שפירשו חז"ל שהכוונה הוא שכל נשמות עם ישראל יזכו בסופו של דבר להכיר באמת וללכת בדרכי התורה וכולם ללא יוצא מן הכלל יזכו לחיי עולם הבא.

ובספר רבינו בחיי (שמות פרק לד פסוק ז):

"וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, והוא חסד השם יתברך לישראל שלא יהיו אובדים מן העולם הבא אלא שיזכו הכל לפניו, ומפורש אמרו כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר (ישעיה ס) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. ואל הסוד הזה רמז שלמה המלך ע"ה באמרו (קהלת א) מה שהיה הוא שיהיה וגו` ואמר (שם) דור הולך ודור בא וגו`, כי ע"ד הפשט היה ראוי שיאמר דור בא ודור הולך לפי שהנולדים הם באים והמתים הם הולכים, אבל אמר דור הולך ודור בא כי ההולך הוא בא, וזהו לשון דור שהוא מלשון (ישעיה כב) כדור אל ארץ רחבת ידים וזה מבואר".

ומבואר שכל הנשמות השייכות לעם ישראל יזכו בסופו של דבר, להתקרב להקב"ה, אלא שיתכן שזה יהיה בדרך קלה או קשה, גלגולים, יסורים, איומים, הכל לפי הבחירה, אבל בסוף התהליך נהיה טובים, כך אמרו חז"ל בתלמוד במסכת סנהדרין:

"רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה - נגאלים, ואם לאו - אין נגאלים. אמר לו רבי יהושע: אם אין עושין תשובה - אין נגאלין אלא, הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב".

ובסוף ויכוח ארוך הודה רבי אליעזר לשיטת רבי יהושע. כך שאפשר לעשות זאת בדרך קלה של תשובה עצמית והתעוררות עצמית, ואפשר לעשות זאת בדרך הקשה מתוך איומי מלך קשה כהמן שגזירותיו דומות מאוד לגזירות המן, להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, והוא, במקרה או לא, יושב בערך באותו איזור.

כאמור, נשמות עם ישראל לא יושמדו חס ושלום, הנשמות של עם ישראל ישארו גם אחרי כל הבירורים כשהן מבהיקות ומזהירות כזוהר הרקיע. וכל הנבואה של הבירור מדברת על אומות העולם, אם כי גם בין עם ישראל ישנם נשמות של ערב רב, ואפשר לזהות אותם בקלות, שאותם הקב"ה יברר, והם יוצאו במהלך הבירור הכללי.

אלו הן שלשת פסוקי הנבואה של הבירור הגדול יחד עם פירוש רש"י והמלבי"ם:

ספר זכריה פרק יג

(ז) חֶרֶב עוּרִי עַל רוֹעִי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת הַךְ אֶת הָרוֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבוֹתִי יָדִי עַל הַצּוֹעֲרִים:

התנבא עוד כי בימים האלה חֶרֶב עוּרִי - תתעורר חרב עַל רוֹעִי - על האיש שהוא אומר שהוא רועה של ה`, ונתכוון על מוחמד נביא הישמעאלים והמאמינים בדתו שהיה אומר שה` שלחו להיות רועה העולם, וכך תתעורר חרב ה` גם עַל גֶּבֶר שהוא אומר שהוא עֲמִיתִי וחבירו של ה` והוא שוה אליו ור"ל על ישו הנוצרי ואמיניו שאומרים וטופלים דברי הבל ועושים מישו אלהים, נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת, הַךְ אֶת הָרוֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן הישמעאלים המאמינים בו, וַהֲשִׁבוֹתִי יָדִי עַל הַצּוֹעֲרִים הם הכהנים ממשיכי דת ישו במנזרים ובכנסיות המצערים עצמם לכבודו להיות פרושים כנודע:

(ח) וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם יְהֹוָה פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ:

וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם יְהֹוָה, פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ, וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ - ואז תתעורר חרב איש ברעהו [כנבואת יחזקאל ושאר נביאים שתתעורר מלחמת עולם בין הנצרות והאיסלאם] עד שלא ישאר רק השלישית, שהם מאמיני האמונה האמיתית, היהודים והגרים המצטרפים אליהם, היא תיוותר עם מאמיניה:

(ט) וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר יְהֹוָה אֱלֹהָי:

וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית שיוותרו בָּאֵשׁ היסורים לצרפו מן הסיגים, דהיינו שישאו ויסבלו מקצת הגרים מהגויים בצרות חבלו של משיח ובמלחמות גוג ומגוג יחד עם עם ישראל, ומשם יבחנו כי גרי אמת הם, כי הרבה מהם תחלה ישובו לסורם ויתחברו עם גוג כמו שאמרו חז"ל. וּצְרַפְתִּים להסיר הסיגים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב שאחר הצירוף יבחון אותם שנית אם נצרפו כראוי, כמו שבוחנים את הזהב עד שישאר זהב נקי, הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא, וְהוּא יֹאמַר יְהֹוָה אֱלֹהָי - כשיתפלל יתפלל לה` ולא לאלהיו הראשון:

עד כאן נבואת הבירור כפירוש המפרשים.

ד. יתכנו זכרים בעלי נשמות נקביות, וכן להיפך. ובמקרים האלו ישנן בעיות של פוריות. בספרי הקבלה מפורש כי המלאך שבישר על לידתו של יצחק עשה טעות כשפנה בעת הבשורה לשרה, וכתוצאה מזה נולד יצחק עם נשמה נקבית שלא יכול היה ללדת ילדים. ואילו היה המלאך מבשר לאברהם בלבד היה יצחק נולד בנשמה זכרית, ולא היו צריכים לשם כך את ´עקידת יצחק´, שאז פרחה נשמתו ונכנסה בו נשמה זכרית. ולכן רק אז נולד הזיווג שלו רבקה ככתוב בתורה אחרי סיפור העקידה.

המלאך שלא מילא את שליחותו כראוי, נענש על כך, ולא היה יכול לעלות למחיצתו הרבה שנים אחרי כך. לדעה אחת הוא עלה בעת חלומו של יעקב בבית אל, כשראה סולם שמלאכים עולים בו השמימה. ולדעה אחרת המלאך נשאר כאן בעולם הזה עד שבישר על לידתו של שמשון הגבור לאביו מנוח ולאמו צללפונית. שאז עלה בלהב המזבח השמימה כמפורש בספר שופטים.

לפי ספרי הקבלה, ישנן כמה וכמה חלקים לנשמה. חמש הגדרות זו למעלה מזו. נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. ישנו חלק מסויים הנכנס מיד בעת היצירה. והגוף מתפתח לפי התכונות של חלק נשמה זו. בהמשך נכנסים החלקים הגבוהים יותר, ואחד החלקים מושפע בעת קריאת השם על ידי ההורים, ולכן כתבו בספרים הק´ שנדרשת זהירות יתירה לקרוא לבנים רק בשמות מובהקים של בנים זכרים. ולבנות רק בשמות מובהקים של בנות. ולא לתת שם שאינו חד משמעי, מאחר והדבר עלול לעורר בעיות בפוריות. בכדי שהאדם יהיה מושלם נדרשת התאמה מלאה בין חמשת חלקי הנשמה.

ה. המגבעת החרדית, אינו הלכה. וגם לא חומרה. אין מצוה ללכת בה. מה שמוזכר בספרים הק´ [מהרש"א ועוד] שסגולה ליראת שמים ללכת בשני כיסויים על הראש. כיסוי נוסף מעל הכיפה, וחלק מקבוצות החרדים מקיימים זאת עם המגבעת. מאחר ואחד מיסודות האורטודוקסיה הינה שלא לזוז מהנהגות אבותינו ורבותינו, לכן אנו לא חפצים לוותר אפי´ על פרטי לבוש שנהגו בה אבותינו ורבותינו, במקומות גלותם. וזוהי סגולה שלא נסור חס ושלום בדברים העיקריים של היהדות אפי´ בזיז כל שהוא.

בהצלחה - מנשה ישראל