שתיית יי´ש

לכבוד השואלת,

נא למחול על האיחור בתשובה עקב רוב פניות לאתר.

שאלה: איפה המקום ביהדות לשתיית אלכוהול חוץ מבפורים.

תשובה: מובא משל מהבעש"ט ז"ל לגבי החיוב של "עונג שבת ויום טוב", שיש בשתיית היי"ש בכוחו לעורר את כוחות הגוף לשמחה ובכך הנשמה יכולה להביע את שמחתה הפנימית. (ספר תולדות יעקב יוסף סוף פרשת כי תבא).

שאלה: למה יש כ"כ הרבה חתונות עם בר לשתיית אלכוהול.

תשובה: הסיבה שיש בחתונות אלכוהול הוא משום חשש של בני השמחה שמא לא יוכלו המשתתפים לבטא את עצם שמחתם מבלי משקה אלכוהולי. אבל אין שום חיוב או מנהג בדבר.

להיפך, שתיית אלכוהול יכולה בקלות להביא לידי קלות ראש (שעל פי המשנה בפרקי אבות (פרק ג -יג) יש ליזהר ולהמנע ממנה); גם היא יכולה להביא לידי שכרות עד שלא יזהר האדם בהלכות בסיסיות כגון ברכת המזון ותפלה (וכמו שכתב הביאור הלכה בשם המאירי באורח חיים סימן תרצה ד"ה עד).

וישנם מקומות שמשום חששות אלו, בטלו לגמרי את שירותי הבר משמחתם.

שאלה: למה בליל שבת אנשים משתכרים
האם זה לא קצת פריקות? בריחה? סתם היי?

תשובה: המגיע לשכרות בלילי שבת יתכן שיש בו כל הדברים שציינתם, ולכן יש למנוע ולהזהר מזה ככל שאין בו כונה לעבודת הבורא וכנזכר לעיל.

שאלה: גם יש הרבה סיפורי צדיקים שמובא ששתו.

לא שמעתי אותם סיפורים שציינת אודות הצדיקים, אם לא שאת מתכונת לפורים, ואז ע"פ דעת האר"י ז"ל יש להגיע לדרגת "עד דלא ידע" בפשטות - וכמובן שזהו מדריגה הראויה רק לצדיקים כאלו שהם מקיימים את כל שאר הליכות חייהם ע"פ כתבי הארי"י ז"ל.

אבל מי שעדיין בדרגת קיום שולחן ערוך בפשטותו, יש לו לקיים את החיוב של "עד דלא ידע" כמו שמבואר ברמ"א ובביאור ההלכה בסימן תרצה וכנזכר לעיל (דהיינו לשתות יותר מלימודו ולישון מיד אחרי הסעודה).

בברכה,

רב נחום