מסעדה לא כשרה

שלום וברכה

במסעדה לא כשירה מכשילים העובדים את האוכלים במאכלים לא כשרים מן התורה, כמו בשר לא כשר וכו´.

במסעדה כשירה עם השגחה לא טובה ההכשלה היא ברמה פחות חמורה. ולכן בכל אופן, כדאי יותר לעבוד במסעדה הנקראת כשרה, השומרת על עיקרי הכשרות.

אם במסעדה הנקראת כשירה לא נשמרים כללי כשרות מינימליים, אין הבדל בינו לבין המסעדה הלא כשירה, ואסור לעבוד בשניהם.

בטוחני שברמה הצבועה בכחול מבין נותני הכשרויות המפורטים להלן, לא נמצאים הכשלים החמורים עליהם הינך מצביע.

פחות או יותר אפשר לחלק את רמת הכשרות לארבע קבוצות.

השגחת רבנות מקומית רגילה. זהו שירות הניתן לפי כללי המחוקק הישראלי, ומדובר ברמה הבסיסית ביותר. חרדים, חרדים לאומיים, וחלק של הדתיים, לא יאכלו מהכשר זה.
 
השגחת רבנות מקומית "מהדרין".  קיים רק בחלק של הרבניות המקומיות בהם ירושלים, תל אביב, ועוד. זהו כשרות המתיימר להיות מהדרין, אבל לא תמיד מצליח. הסיבה העיקרית, כי בגלל היותם קשורים למועצה הדתית, הם נשלטים ע´´י פוליטיקאים, מהם גם חילונים, הקובעים דברים השייכים למדיניות כשרות, והם שולטים לגמרי בכל הנוגע של העסקת עובדים, שלמרבה הצער לא מתאימים להיות משגיחי כשרות.
 
בדצי´´ם. גופי כשרות השייכים לבתי דין חרדים שונים, כמו למשל העדה החרדית, מחזיקי הדת - בעלזא, הרב לנדא - אב´´ד בני ברק, הרב רובין, בד´´צ בית יוסף, הרב מחפוד ועוד. בדצי´´ם אלו, מקפידים על רמת כשרות גבוה, בודקים כל מוצר, שולחים משגיחים בתדירות גבוה, ולא משאירים את הכשרות לגורל המזל. בדצי´´ם אלו מוכרים ע´´י הרבנות הראשית.
 
 בדצי´´ם קיקיוניים, וסתם שרלטנים. לדאבוני, קיימים בשוק גופים קיקיוניים, המתיימרים להיות בדצי´´ם בעוד שאין להם שיג ושיח עם כשרות. בדרך כלל מדובר באנשי בעלי חזות חרדית, לבושים כמיטב המסורת הרבנית, בעלי לשון חלקלקות, המציעים כשרות אולטרה-מהדרין בעלות מזערית. בהתחלה הם נותנים הוראות כשרות כאילו הם באמת מתכננים להסדיר כשרות טובה. הקשר היחיד שיש להם עם המקום המפוקח, הוא הוראת הקבע שממשיך לעבוד. גופים אלו אינם מוכרים ע´´י הרבנות הראשית.

בהצלחה - מנשה ישראל