ראם? 2

שלום צבי,
 
בהיסטוריה היו בעלי חיים ענקיים רבים, כאשר הבולטים שבהם היו הלטאות. בין השאר היו גם ממוטות ענקיות, ואפילו ציפורים ענקיות מאוד. אמנם החיות הגדולות ביותר היו ככל הנראה הדינוזאורים, המתוארים כלטאות ענק, אשר חיו לצד בהמות ענקיות אחרות שאיכלסו את כדור הארץ בתקופת בראשית.
 
גם התורה מלמדת אותנו על קיומן של חיות ענק בעת העתיקה, אשר נכחדו ככל הנראה במבול. בלשון התורה חיות ענק אלו מתוארות בשם "התנינים הגדולים" (תנין הוא אחד משרידי הדינוזאורים היחידים ששרדו, והוא נחשב לזוחל הגדול ביותר בכדור הארץ גם בימינו). בלשון התורה "תנין" יכול להיות שם משפחה לכל לטאה, ולאו דווקא לתנין היאור (הקרוקודיל).
 
"ראם" - פירושו השכיח ביותר הוא "בהמה", ושם זה מכוון בדרך כלל לסוג ספציפי של פר הנקרא "אנטילופה" (Oryx).
עם זאת, במדרשי חז"ל נעשה לעיתים שימוש במילה "ראם" ו-"ראמים" כדי לתאר חיות ענקיות מתקופת בראשית. חז"ל טענו כי לפי המסורת היהודית, חיו בעבר חיות ענק אשר נכחדו, ורק יחידים מהם שרדו בעולם, אם בכלל. חיות ענקיות אלו נקראו בלשון התלמוד בשם "ראמים", כלומר בהמות גדולות.
מעניין לציין שכאשר העמים העתיקים תרגמו את התורה ליוונית וללטינית, הם תרגמו את הביטוי המקראי "התנינים הגדולים" למילה "בהמות" (behemoth באנגלית). עד היום זהו התרגום האנגלי המקובל. יתכן מאוד שתרגום עתיק זה, גם אם הינו מסולף, הוא מבוסס על המסורת היהודית ומדרשי חז"ל.
 
ואכן, מדרשים עתיקים של חז"ל העבירו מסורות וסיפורים המבוססים על ה"ראמים" כחיות ענק מהעבר. כך לדוגמה, במדרש על ספר תהילים (מזמור כב) מסופר:
 "אמר ר´ הונא בר אידי, בשעה שהיה דוד רועה את הצאן, הלך ומצא את הראם ישן במדבר, והיה סבור בו שהוא הר ועלה עליו, והיה רועה, ננער הראם ועמד, והיה דוד רכב על קרניו, והיה גבוה עד השמים, באותה שעה אמר דוד רבונו של עולם אם אתה מורידני מן הראם הזה, אני בונה לך היכל של מאה אמה, כקרני ראם, יש אומרים לארכו מדדו, ויש אומרים לעיגולו מדדו".
 
בסיפור זה מתואר ה"ראם" בגודל של הר, בתור חיה נדירה השייכת למין נכחד של חיות ענק מתקופת בראשית.
אנו רואים שגם התורה מספרת על חיות ענק בתקופת בראשית ("התנינים הגדולים"), וגם חז"ל מתארים חיות ענק אלה מתקופת בראשית (בשם "ראמים"). מדהים לראות כיצד לפני אלפי שנים, ידעו חז"ל מהתורה והמסורת על קיומן של חיות ענק שאיכלסו את העולם ונכחדו. טענה שכזו היתה יכולה להראות לאנשים רבים מהעבר כעוד "אגדה" או סיפור. רק כיום אנו נוכחים לגלות עד כמה המסורת היהודית היא היסטורית ומהימנה - גם בפרטיה המדעיים והזאולוגיים. (ולא פחות מפליא לגלות, שהתורה זיהתה חיות היסטוריות אלה בשם התואר "תנינים", שהם באמת לטאות ענק שחיו בעבר ונכחדו). כאשר אנו משיגים ומקבלים את עובדת מתן תורה, אנו גם מבינים את המקור האלוקי לידע זה. חיות ענק מהעבר אינם עוד "אגדה" יהודית עתיקה מן התורה, כי אם מדע עובדתי עליו איש אינו חולק.
 
המלב"ים הוא אחד מפרשני התורה הידועים. הוא חי לפני יותר ממאה שנה, וכבר אז תיאר בפנינו מה היה בסופם של אותן חיות עצומות מימי בראשית. המלב"ים על פרשת נח כותב שאת החיות העצומות הכחיד הבורא במבול. במילים אחרות, התנינים הגדולים וכל הדינוזאורים מתו בטביעה במבול.
לאחר שמפלס המים ירד, פער הבורא את האדמה כדי שהפגרים הענקיים יבלעו בתוכה, ולא יפריעו להתרבות בני האדם בעולם החדש שלאחר המבול. ראוי לראות את כל דברי המלבי"ם על פרשת נח, ולהיווכח בישוב כל הסתירות כולן.
 
בברכה,
דניאל בלס.