שכר של דתי ושכר של חילוני

אין להשוות.

אף שהאדם החילוני -כיום, שהתחנך על ברכי חינוך שאינו מחנך לתורה ולמצוות, אנוס על פי החינוך שלו בהנהגתו הכללית, ואולי לא יענישו אותו על אי קיום מצוות. אבל שכר כאילו קיים מצוות לא יתנו לא, אלא על מעשי החסד והצדקה שכן עשה.

ישנו כלל תלמודי הקובע כך: "אונסא כמאן דעביד לא אמרינן", דהיינו אף שלגבי עונש הכלל הוא: "אונס רחמנא פטריה", האנוס פטור מעונש, אבל לא יחשבו לו כאילו עשה את מה שהוא לא עשה ולא היה לו אף מחשבת מצוה כלפי אלו המצוות שהוא לא מקיים.

אולם, אין ספק, שהקב"ה לא שוכח ח"ו מלגמול כל מעשה טוב כשלעצמו, ועל מעשי החסד והצדקה הוא יגמל בשכר טוב, אם כיוון במעשי הצדקה והחסד לעשות את רצונו של הקב"ה שציווה על המעשים הללו.

[להוציא, אדם שאינו מאמין כלל, ומעשי החסד שלו נעשים מתוך הרגל עצמי שלא מכח הקב"ה המצווה על כך, אדם כזה לא יגמל בשכר על מעשיו, והוא מעולם לא ציפה לשכר על מעשיו, כך מפורש בדברי חז"ל].  

בהצלחה - מנשה ישראל