תורה ומדע
כיצד יתכן שלנחש מים יש קשקשים ואין סנפיר?
- כ"ג אלול התשע"ו
שאלה
ידוע הדבר וגם שמעתי באחת ההרצאות של הרב זמיר שאין בכל העולם דג שיש לו קשקשים אבל אין לו סנפיר. אולם המשפט המקורי בתנ"ך רושם "את זה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו" (ויקרא יא ט). ההתייחסות היא "מכל אשר במים", האם אין סתירה בדבר? ומהי ההתייחסות הראויה לדו חיים? בתודה נדב
תשובה
שלום וברכה,
עניין זה הוסבר בהרחבה בפרק שהוקדש לנושא בספר המהפך 4.
עם התורה שבכתב קיבלנו תורה שבעל פה, המבארת כל מצווה ומצווה שכתובה בתורה - מה דיניה ותקנותיה.
בגמרא הדנה בפסוק זה דנו בפירוש על הדגים. הרי כל השרצים (ובתוכם הנחשים והסרטנים) נאסרו כבר מפסוקים אחרים, ואין התורה צריכה לחזור עליהם.
"מכל אשר במים" - יש מפרשים שהבינו שהכוונה היא לכל הדגים ששוחים במים, והיו מפרשים שהבינו שהפסוק מדבר על כל יצורי המים. ומכל מקום הכלל הוא פשוט: כל יצור שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויהיה כשר. כל הדגים שנמצאו עד היום עם קשקשים - אכן יש להם גם סנפירים, והם כשרים לפי ההלכה.
"קשקשים" בלשון התורה הכוונה לקשקש גלוי ונראה לעין שאפשר לקלף באמצעות הציפורן (כמו קליפה). לעומת זאת לנחשי-ים יש קשקשים מיקרוסקופיים שלא ניתן לקלף בציפורן. ולכן לפי ההלכה אינם נחשבים לקשקשים כלל. מאותה סיבה נאסר לפי ההלכה לאכול את דג החרב - למרות שלדג החרב יש קשקשים - הם זעירים ואינם נקלפים בציפורן, ולכן דג זה אסור באכילה.
דו-חיים אינם דגים, אלא יצורים בעלי ריאות שחיים ביבשה ונוהגים לשחות במים, כגון צפרדעים וסלמנדרות. מבחינה זו הם דומים לחיות כמו ההיפופוטם שחי בקרבת המים, אך הוא נושם אויר.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il