נמאס לי מהבילבול.....

שלום וברכה

כמובן, שאת מביאה בחשבון לא רק את דרך החיים שעמה תמשיכי, זה גם נוגע ישירות לבנייך ובנותייך שתזכי להביא לעולם, באיזה מסגרת הם יהיו, ואם הם יהיו תלמידי חכמים, ואם פני הבנות שלך יאירו בחן יהודי טהור ויבנו בתים של קדושה, וכו` וכו`.

ובכן, ההיסטוריה שפטה, שאע"פ שיש במגזר הדתי לאומי תלמידי חכמים ויראי שמיים אמיתיים, מ"מ ההגנה על הבנים והבנות שגם הם יהיו כך, לא קיימת שם, מאחר והנוער במגזר הזה, ברובו, חשוף לגמרי לתכנים מהציבור הכללי, ואין כל ערובה ושמירה על הדור הבא שיהיה לו שכל לשאוף להיות כמו ההורים שלו, המלחמה בין היצרים אצל הנוער במגזר זה הוא מלחמה איומה ונוראה שהפילה הרבה חללים, ויש אף שיאמרו ויוכיחו מספרית שהרוב לא עמד במלחמה זו בהצלחה.

לעומת זה, במגזר החרדי, ההגנה על הדורות הבאים קיימת כמעט במאת האחוזים, ועושים כל הזמן מאמצים שזה יהיה במאה אחוזים, [וכפי שאת שהיית בשני המגזרים בוודאי יודעת יותר טוב ממני], גדולי ישראל בעלי רוח הקודש שהיו רובם ככולם במגזר החרדי הראו את הדרך והשיטה איך לבנות מסגרת שתהיה ערובה לקיום התורה במידה הכי מצויינת כפי שהיה קיים בכל הדורות כולם.

והם אכן גדלו והצליחו וגם עשו פרי. כיום כבר כולם מסכימים שהטלויזיה והאינטרנט הם אם כל חטאת, והחכמה של גדולי ישראל בראשית התהוות כלים אלו, להתנתק מהם טוטאלית, וההחלטה הגורפת המקויימת הלכה למעשה, אף שזה נראה כפאנאטיות, היא ששמרה על הערכים הטהורים שעליה מושתת בית בישראל כפי שאת רואה אותה משתקפת מבין הספרים הק`, ואכן, רבים רבים במסגרת הדתית המקבילה, הכירו ומכירים בכך, ויש ביניהם הרבה שעושים את המעבר, והעיקר בעניין אינו ברמת ההישגים והידע בתורה, אלא ברמת יראת השמים !!!.

שלא לדבר על השאיפה לעליה בדרגות העליונות של התורה הקדושה, במעלות ובמידות כפי שהן מפורטות בסולם הידוע של רבי פינחס בן יאיר, ברור, כי השאיפה הזאת אצל הצעירים רווחת מאוד בציבור החרדי, לעומת הרווח במגזר המקביל. תתבונני טוב, הרי בהתבוננות אחורה, ברור שהיהדות נשמרה עד היום במשך הדורות אך ורק בצביון הנקרא כיום `חרדי`, לא היה צביון נוסף ליהדות אורתודוקסית, כל הספרים התורניים הנמצאים בארון הספרים היהודי נכתבו אך ורק על ידי אנשים שהלכו במצביון היחידי שהיה אז כמו הצביון ה`חרדי` כיום, הצביון הדתי זוהי חידוש של המאה האחרונה.

השילוב, בין תורה ומדינה, הנסיון לשמור על החילונים, הנסיון - להתערות עם החברה הכללית מבלי לעזוב את היהדות, אחרי שישים שנות מדינה וציונות, אפשר כבר לקבוע שהנסיונות אלו לא עמדו במבחן התוצאות. מבלי להתייחס לאלו שנפלו במהלך הנסיונות, היה אפשר לומר שהיה כדאי לערוך את הנסיון הזה, מכיון שהיו מעטים מגדולי ישראל שבתחילת הדרך שקלו שהנסיונות והשילובים האלו יכולים להצליח, אולם, עם קבלת התוצאות היה כדאי לצד המפסיד לברך את צד המנצח, -כפי הנהוג בכל התמודדות-, ולהכיר בצדקת דרכם של גדולי ישראל [כולל הרבנות הראשית לישראל] שהורו בשעתו כי `שירות לאומי` היא בכלל `יהרג ואל יעבור`, וחבל שזה לא נעשה, אלא ההיפך, קידשו את ההפסד ועשו את זה כדרך ראויה ואף מועדפת.

ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי – מנשה ישראל