איך יבוא המשיח אם יש חילוניות?

שלום וברכה

לפתרון השאלה הזאת, חיבר מרן החפץ חיים זצ"ל את הספר "ציפית לישועה", בו מבאר מדברי חז"ל שבאמת הגאולה תצמח דוקא על רקע החילוניות, ואכן ראוי לכל אחד ואחר לקרוא את הפרק הראשון והשני בספר, ובכך ימצא תשובה מלאה לשאלה החודרת והכואבת הזאת, ולתועלת הרבים אני מעתיק את המאמר בתיקוני לשון לעברית מדוברת: פרק א, בו יבואר שנצפה לישועת ה` הקרובה למרות ירידת הדורות. הנה בעוונותינו הרבים אנו רואים בכמה מקומות שנתמוטט קיום הדת מאוד מאוד, ומנתקים את הבנים מילדותם מתורת ה`, ולא מעניקים להם חינוך יהודי, מה שלא היה כן לפני זמן לא רב, וכאשר נחקור היטב על סיבת העניין נמצא שיש כמה סיבות, והסיבה העיקרית היא רפיון האמונה.

כי האמונה בעולם הנצח, בשכר ועונש, בביאת המשיח, ובכל יעודי התורה, היא שנתנה אומץ לישראל בכל דור לשאת את כל המצוקות והתלאות, ולעמוד עבור דתם במסירת נפש, הן בעצמם הן את בניהם, שיפה היה לו לאב לראות את בנו שחוט לעיניו על קדושת השם להשיב נשמתו טהורה לאלוקי השמים מלראותו בגרם ה"אושר" אם חלילה יסלף דרכו מדרך התורה והמצוה. אכן בעוונותינו הרבים, כהיום, הצליח מעשה שטן על ידי שלוחיו הרבים לרפות שורשי האמונה מקרב ישראל, הן בשכר ועונש והן ביעודי הנביאים.

וכאשר רואים את גודל המצוקות והתלאות שעוברים עלינו בכל יום, מדמים בנפשם שהקב"ה הסתיר פניו ממנו לגמרי, ומתייאשים מן הגאולה ואינם מחכים למלכות שמים כלל, וכל אחד פונה לעצמו, ומבקש עצות הן בהיתר הן באיסור איך לפרנס עצמו ובני ביתו. ויותר מזה, שאפילו מבין התמימים והישרים, בראותם את גודל פריקת העול שנתהוה בעוונותינו הרבים, שהוקל בכמה מקומות ענינים החמורים שבחמורים, כגון דברים שחייבה התורה עליהם מיתה וכרת, כגון חילול שבת שכתוב מחלליה מות יומת, ועריות דהיינו טבילת נדה שהיא בכלל כל העריות, כמו שכתוב בפרשת אחרי מות, נפל לבם בקרבם, וחושבים איך נוכל לקוות בדורנו לרחמי שמים אחרי שהפרו תורת ה` באופן נורא כזה, ועל ידי זה ממילא מתרפים לגמרי אפילו לראות לתקן איזה אנשים שנוכל להצילם מרדת שחת. על כן מצאתי חובה לנפשי, להעריך לפני הכל את אמיתת הענין, שאדרבא בזמנינו יותר קרוב לצפות לישועה.

והוא, שלכאורה כאשר יסתכל האדם בתנאי הגאולה האחרונה הכתובה בפרשת נצבים, שתהיה כאשר נשוב אל ה` לשמוע בקולו ככל המצוה אשר ציוונו בכל לבבינו ובכל נפשינו אנחנו ובנינו, ואז ישיב ה` אלהינו את שבותנו וגו` כמבואר שם. וכפי מה שאנו רואים כעת לא הוכשר הדור כלל לזה, ודבר זה נותן מקום להתייאש וכפי מה שכתבנו למעלה.

אבל התשובה על זה הוא כפי מה שנבאר, שבאמת קשה על חז"ל עצמם, שמסרו לנו חכמי המשנה והגמרא בסימני הגאולה סימנים שאינם לשבח כלל, כמו שאמרו במשנה סוף סוטה ובסנהדרין (דף צז) - בעקבות המשיח החוצפה תתרבה, ואין תוכחה, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו בפני קטנים, בן מנבל אב, בת קמה באמה וכלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו וכו`, עוד שם, חכמת הסופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת נעדרת, ובסנהדרין כתוב שהאמת נעשית עדרים עדרים והולכת לה, פירוש שתחסר האמת מן העולם יום יום בשטף גדול מאוד. ועוד כתוב שם, אין בן דוד בא וכו`, עד שירבו המלשינים, וכיוצא בזה דברים רבים, וכמה מהם סמכו גם על דברי תורה והנביאים.

ואנו רואים בעוונותינו הרבים שנתקיימו כולם בדור הזה, וגם כל שאר הדברים מענין המצוקות גם כן כולם, ולכאורה יפלא דהלא מפסוקי התורה נראה להפך, שהגאולה תהיה כאשר נשוב אל ה`, כמו שנאמר והיה כי יבואו אליך וגו` הברכה והקללה ושבת עד ה` אלהיך ושמעת בקולו וגו` ואז ישיב ה` את שבותך וגו`, והיא הבטחה מה` שכן יהיה בוודאי, וכמו שכתב הרמב"ן???. והנה יש כמה תשובות לבאר הענין.

אבל ביאור הענין הקרוב לפשוטו הוא כך, ששני הענינים אמת, שבאחרית זמן הגאולה יימצאו שני סוגי אנשים, "ושניהם יעזרו בקירוב הגאולה כאשר נבאר". שיימצאו חלק אנשים בישראל אשר יחזקו עצמם לעבוד את ה` בכל לבבם ובכל נפשם הם ובניהם, והם הם שלומי אמוני ישראל עובדי ה` שבדור הזה, שבזמן שיתרבו המתפרצים העומדים לפרוץ ולהרוס דת קודשנו על ידי ריבוי ספרי הפוקרים אשר יפיצו בקרב העם, או שאר עצות של תאוה וחמדה שלוחי היצר הרע, הכוחות אשר יגרמו לפרוק עול מלכות שמים עול התורה והעבודה. בעת הזאת השרידים שלומי אמוני ישראל המתחזקים ומתאמצים לשמור כל חוקי התורה שלא להתרפות ממנה, וגם את בניהם ילמדו להחזיק בתורת ה` ושלא לסור מכל הכתוב בה ימין ושמאל, בוודאי מדרגתם עולה למעלה, כי יגיע להם הדבר בקושי גדול ובחירוף נפש הרבה יותר מדורות הקודמים.

וידוע מה שכתוב באבות דרבי נתן שפעם אחת בצער שקול ממאה פעמים שלא בצער, ועבודת השם יתברך כעת היא טהורה ונקיה שאין בה מטרה לכבוד או שאר פנייות אישיות, כי אדרבא נתקיים בנו בעוונותינו הרבים `וסר מרע משתולל על הבריות`, ופירש רש"י בסנהדרין (צז) שכל העולם אומרין עליו שוטה הוא, ומשתולל הוא מלשון שטות, ויראי ה` ימאסו אצל כמה סוגי אנשים. ויש אנשים אשר בשביל לעשות את בניהם יהודים כשרים כדת התורה, מקבלים עליהם לחיות חיי עוני ודוחק כל ימיהם, ומשארית עמלם יפרישו שכר למלמדים ומורים שיחזקו בניהם בתורת ה`. ואינם מהגרים ממקומם למרות עוניים ודוחקם למקומות הרחוקים שהפרנסה מצויה יותר בשביל חינוך בניהם לתורה ויראה, בודאי נוכל לומר דנחשב זה תשובה לה` בכל לב ונפש.

וכן הבנים השרידים אשר ה` קורא, השמים לילות כימים על תורת ה` ומשחירים את פניהם בדוחק מזונותיהם, ורק להתדבק בתורת ה` ומצותיו כל ישעם וכל חפצם, ובזמן שמצויים להם הרבה מפריעים ומלגלגים, הם יחזקו עצמם לעמוד על משמרתם משמרת הקודש בתורה ועבודה, וכל הכתוב בתורת משה ובדברי נביאים, הכל קדוש אצלם, הלא מדרגתם עולה למעלה מאד בעת הזאת. כי עבודתם לה` היא עבודה שלימה, אשר זכות אחד מהם יכריע הרבה והרבה כהנה וכהנה. כיוצא בזה אנו רואים קדושת עם ישראל שבהתגברות מצוקת הזמן על כל אחד עד מאוד ואף על פי כן מתחזקים בכל נפשם לשמור חוקי התורה הם ובניהם, ובאים ומתפללים ובוכים ומתוודים לפני הקב"ה, ומצדיקים דינו, וקובעים עתות לתורה, ובכל עוניים ודוחקם ירבו לרחם ולעשות חסד אחד עם חבירו בכל מיני השתדלות והתחכמות איך להטיב ולהשכיל אל דל.

ועל כל האנשים האלו בודאי קרוב מאד לומר שנתקיימו בהם פסוקי התורה, והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך, והשבות אל לבביך וגו` ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוה היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך, כי אלה השרידים שלומי אמוני ישראל שבים בכל לבם ויודעים חומר העבודה והמצוה אשר עליהם, ומוסרים נפשם לקיים את התורה הם ובניהם.

אמנם גם זאת הגידו לנו חכמינו ז"ל מראש, כי לא הכל יעמדו במדרגה הזאת, ויקום דור חדש שהם יהיו להיפך מהראשונים, שיעמדו במדרגה שפלה במצב הדת מאוד, ויתנהגו כל אחד כפי הישר בעיניו, ולא יקבלו תוכחה כמבואר במשנה. ואף על פי כן אל יפול לבינו מזה, כי זה עצמו מסימני הגאולה, כי אלה הראשונים יקרבו הגאולה במעשיהם הטובים ואלה האחרונים גם כן יקרבו הגאולה, בכך שמציאות האחרונים והפיתויים שלהם מגדילים את זכות הראשונים מאוד מאוד, ומחייבים את קירוב הגאולה כמו שנבאר.

כי בדורות הקודמים כשהתנהלו הדורות כתיקונם, וכל כלל ישראל עמדו במעמדם, האבות מסרו לבניהם את יסודי האמונה והדת והבנים קבלו באהבה וחיבה כל מה שנמסר להם מאבותיהם, כפי חוק מדת הדרך ארץ שקדמה לתורה, שעל הבנים הצעירים לשמוע לקח אביהם, ואמונתנו הקדושה הלא היא מקובלת מדור דור מאבות לבנים עד הדור הראשון שהיו ששים רבוא אנשים מבני עשרים ומעלה מלבד הנשים והטף שהיו כלם במעמד הר סיני, והם ראו את הכל בעיניהם, וכדכתיב היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי, וכמו שאנו אומרים ודבריו חיים וקיימים וכו` על אבותינו עלינו ועל בנינו ועל דורותינו וכו`. וכל ישעם וחפצם, הן של האבות והן של הבנים, היתה רק זאת לזכות בתורה ובמעשים טובים ולעשות רצון אבינו שבשמים.

ואז לא היתה הנחיצות כל כך בקירוב הגאולה, שמצב הדת עמד על תילו, ובאריכות הגלות גדלה ורבתה זכותם של ישראל מדור דור, הן מהזכויות בעצמן שנתווספו מכל דור, והן משכר ההמתנה שישראל מחכים ומצפים לביאתו של משיח זה זמן ארוך, ועומדים באמונתם ובציפייתם לישועה, וכמו שאמרו חז"ל בסנהדרין (דף צ"ז) שכשם שאנו מחכים כן הקב"ה מחכה לגאלנו, כמו שנאמר לכן יחכה ה` לחנכם וגו`, ומאחר שהוא מחכה ואנו מחכים למה לא בא, להגדיל שכר, ולכן לא מיהר הקב"ה את הקץ.

אבל כל זה כשהקבלה של יסודי הדת ושורשי האמונה היתה חזקה, ולא בא שום רפיון בקיום התורה והמצוה מצד האמונה, אבל בעת הזאת שבעוונותינו הרבים קמו הפריצים ויחללו דת קודש על ידי ריבוי ספרי עמל ודעות חופשיות אשר יפיצו בקרב העם, כיבו כמעט את שלהבת האמונה הטהורה מלב צעירי ישראל, והרבה התחילו למאן בקבלת אבותיהם והם חכמים בעיניהם נגד כל דורות הקודמים ומכל החכמים והנבונים וקדושי עליון שבכל הדורות שהיו לפנינו שמסרו נפשם על כל חוק מחוקי התורה, נקלה כבודם בעיניהם. ואף נגד רבותינו בעלי המשנה והגמרא שהיו כמלאכי מרום, מצאו איזה מהם עזות בנפשם לדבר נגדם.

אוי לנו שכך עלתה בימינו, והוא כנבואת חז"ל שהחוצפה תתרבה, שגדלה עד מאד בעוונותינו הרבים, וממילא אין ביכולת האבות למסור לבנים את קבלתם הנאמנה ביסודי הדת וחביבות התורה והמצות מאחר שימאנו לקבל, ואם כן אין שום תועלת נרצית מאריכת הגלות, כיון שהקבלה, הולכת ונפסקת ח"ו, ועוד בעוונותינו הרבים אנו רואים לפעמים להיפך שהבנים יפעלו גם על האבות לרעה.

ועל כן יחיש וימהר הקב"ה הגאולה לפקוח עינים עיורות לראות את אור האמת, כי חלילה לא יעזוב הקב"ה את בניו שיודחו, וככתוב בל ידח ממנו נדח, כי הם בניו בני בחוריו אשר נטלם ונשאם מימות עולם, וככתוב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם. נמצא ששני סוגי האנשים שימצאו בעת האחרונה, שניהם יקרבו את הגאולה, אלה במעשיהם הטובים וגודל המצוקות שהם סובלים, ואלה במעשיהם אשר לא טובים.

ומובן הדבר, כי טוב יותר לאדם להיות מהטובים ולא מהרעים. וכל זה שכתבנו מרומז בתורה בפרשת האזינו, שמדבר ג"כ בענין אחרית הגאולה כמו שפירשו חז"ל בסנהדרין דף צ"ז, וככתוב כי ידין ה` עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב, והיינו כי ידין ה` עמו, יתנחם לגאלם (כפירוש רש"י) משום שגם עבדיו נתונים בצרה. ויראה כי אזלת יד, פירוש שאזל כוחם של ישראל להיות עוד בגולה. כי אפס עצור ועזוב, היינו שאפס בהחלט כח המחזיק דת קודש שאין בכוחם של ישראל עוד להחזיק.

וכן נמצא בכתוב (ירמיה לא) על עת הגאולה, וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה, וכתוב בגמרא (סוטה כב) שזרע בהמה מדבר על אדם שאין בו לא מקרא ולא משנה ולא גמרא, והיינו שימצאו שני סוגי אנשים וכנ"ל, ושניהם יהיו מסייעים לקירוב הגאולה וכנ"ל. היוצא מדברינו, שבזמנינו יש יותר לצפות ולקוות שיתגלה כבוד השי"ת בעולם, וכפשט הכתוב שאמר `חי אני נאום ה` וימלא כבוד ה` את כל הארץ`.

ולפי זה צריך כל איש ישר לב להתבונן, מה יהיה כשיבוא משיח צדקינו, מי יהיה אז לשם ולתהלה ולתפארת ומי יהיה אז המאושר באדם, הלא אותם שדבקו בהשם יתברך בעת התגברות המצוקות והתלאות ועמדו על משמרתם להיות יהודים נאמנים לה` ולתורתו, על פניהם יאיר אור השם יתברך כל אחד לפי מדרגתו בידיעת התורה ובקיום מצותיו, וכמבואר בתנא דבי אליהו (פ"א) אור של תלמידי חכמים וצדיקים לימות בן דוד ולעולם הבא כיצד, וחושב שם כמה מדרגות, וכמרומז בכתוב ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, עיי"ש.

ומסיים שם בתנא דבי אליהו - זה הכלל, כל הנושא פנים אל התורה זוכה ומקבל פני השכינה, אבל המזוהם בעבירות אינו מיסב בפני המלך, פירוש אפילו לאחר שיקבל עונשו בגיהנם ויתנקה מעונותיו, אינו זוכה לקבל פני המלך, וכענין שאמרו חז"ל המחליט עצמו לעבירה אין לו מחילה עולמית, במה דברים אמורים בזמן שלא עשה תשובה, אבל אם עשה תשובה ומת, הרי הוא כצדיק עולם לכל דבריו. ודע עוד, לפי מה שביארנו למעלה דבסוף הגלות ימצאו דעות נפסדות, ויש שעל ידי זה יבדלו מן התורה ומן המצות, ועל כן האנשים שיתחזקו אז לילך בדרכי ה` וללמוד תורתו ולקיים מצותיו יקראו אז בשם צדיקים, וזהו שאמר הכתוב ועמך כולם צדיקים, היינו אותם שישארו לצד ה` ולא יתפתו לפושעים, וכן כתב באבקת רוכל תלמידו של הרא"ש ז"ל.

ועל כן צריך כל איש להתחזק כעת בידיעת התורה ובקיום מצותיו, שאחר שיבוא משיח שוב נקראים אותם השנים, שנים אשר אין בהם חפץ, וכמו שאמר הכתוב (קהלת יב, א) וזכור את בוראך בימי בחרותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, ואמרו חז"ל (שבת קנא ע"א) אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה, והטעם כי אז יתבטל היצר הרע. עד כאן לשונו של מרן החפץ חיים המבאר את כל המצב שלנו, בדיוק כפי שכתבת בכותרת השאלה: "הגאולה על רקע החילוניות".

בהצלחה - מנשה ישראל