חברה והשקפה
כשרות:::
- י"א תשרי התשע"ז
שאלה
נשאלתי ע"י חבר'ה לא שומרי מצוות.. מה ההבדל בין לא תבשל גדי בחלב אימו לבין הכנת שניצל.. עוף מצופה בביצה.(למה גם זה לא נאסר). מבקש תשובה שנונה שתספק אקדמיים תודה מראש
תשובה
שלום וברכה,
הגדי (וולד הבהמה) עשוי בשר.
החלב - הוא חלב האם שנועד להניק את הוולד.
בשר וחלב מייצגים שתי מחלקות שנועדו בטבעם להאכיל זה את זה - החלב נועד עבור הוולד, לכן יש דרישה להפרידם כדי למנוע מידת האכזריות. דין דומה לכך בתורה: "ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב, כח). וגם מצוות שילוח הקן: ""והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך" (דברים כב, ו-ז)
אך ביצה איננה חלב וגם לא בשר (בשונה ממה שרוב האנשים סוברים, התרנגולת אינה מתפתחת מהחלמון הצהוב שבביצה, אלא ישנו תא מיקרוסקופי זעיר בתוך הביצה שממנו מתפתח עובר התרנגולת, והוא משתמש בחלמון כאנרגיה רק כאשר יש לו חימום והוא גדל לעובר). לכן כשאתה אוכל ביצה - אינך אוכל עובר של תרנגולת, אלא מזון בלבד. על כן הביצה נחשבת לפרווה ואינה בשרית, ומכאן שאין כל סיבה ולא טעם להפריד אותה מדברים אחרים.
כמו כן, נוכל להביט גם בפנימיות מצווה זו, שהרי אנו יודעים שטבעה של אמא להניק את התינוקות שהיא ילדה. כך גם בטבע הבהמות מניקות את הוולדים שלהם. אנו למדים שהחלב נועד כדי להאכיל את הצאצאים, החלב נועד עבור החי, והיא מבטאת את הקשר שבין האם לילדיה. לכן קיימת מידת אכזריות לבשל ולאכול בשר בחלב.
לעומת זאת התרנגולת אינה מניקה את צאצאיה ולא מאכילה אותם במזון מיוחד, כך שהביצים אינה מייצגים את הקשר המיוחד והטבעי שבין האם לילדיה.
[יש לציין שמדאורייתא העוף לא נאסר לאכילה עם חלב בדיוק מהטעם הזה - שאין העוף מניק. מאחר שבשרו של העוף אינו קשור לחלב, לא היתה חובה להפרידם בבישול ואכילה. אולם חז"ל גדרו את האיסור במטרה להרחיק את הבריות מכל סוג של אכילת בשר בחלב ללא חילוקים, בעקבות המכשולים שנגרמו מכך. וכך נפסקה ההלכה לדורות].
למרות שהעוף אינו מניק, עצם הדגירה של הציפור על ביציה זכתה לביטוי בתורה במצוות שילוח הקן, שנועדה למנוע את האכזריות של האם הצופה בלקיחת הביצים עליהם דגרה. על כן מצוות שילוח הקן דורשת להרחיק את האם מהקן, לפני לקיחת הביצים או הגוזלים.
נא לראות גם:
https://www.hidabroot.org/article/2213
הרב יצחק בצרי הציע לאיסור זה הסבר רוחני על פי הקבלה:
"יש דין של הלכות כלאיים - ערבוב מינים שונים של עצים ושתילים, ויש גם איסור לחרוש בשור וחמור יחדיו. מדובר באיסור על עירוב כוחות שונים בטבע, שמחלישים זה את זה. לפי הקבלה שילוב כזה גורם נזק - אף כוח אינו יכול להתפתח כראוי.
חלב מקושר למידת הרחמים, ובשר - למידת הדין. הערבוב ביניהם גורם לדינים בעולם. הדין מנצח במקרים כאלה, מאחר שהוא לא ממותק, כלומר מהול בחסד. [ואם גוי אוכל בשר וחלב, הוא גם גורם לדינים?] ערבוב כוחות רוחניים בשמיים יכול להיגרם רק על ידי אדם שקיבל את התורה ויש לו חיבור לתורה. לגויים אין את הכוח הזה, ולכן הם יכולים לפעול רק במסגרת שבע מצוות בני נח".
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il