סמכות חכמים

שלום וברכה,

לא מדובר רק על ספק הלכתי. הרי כל פרשת ויתרו ובהעלותך מספרות לנו כיצד משה רבנו היה צריך ללמד את התורה מבוקר ועד ערב, והיה צורך בשבעים זקנים כדי ללמד את התורה. אם היה די להבין את התורה מתוך ספר, לא היה צורך בחכמים. אך התורה מעידה שהחכמים נועדו ללמד את התורה ולפרטה. שהרי התורה מתפרסת על כל תחומי החיים, ואין סוף למצבים שהיא צריכה ללמד בהם הדרכה לחיים. 

"אשר יורוך" - המילה יורוך פירושה הוראה. הדרכה. הכוונה להוראות אשר בהן ידריכו אותך הרבנים כדי לשמור על התורה ולא לסור ממנה.

אפילו בתנ"ך אנו לומדים על תקנות ועל גדירות, כמו אלה שתיקן עזרא הסופר לאחר הגלות הראשונה.

רצון התורה הוא "ועשיתם משמרת למשמרתי" - דהיינו שהחכמים יתקנו תקנות וגדירות (משמרת) לשמירת התורה, כדי שלא יסורו ממצוותיה ולא יכשלו בה.

בורא עולם קורא את כל הדורות מראש. מי שאכן מאמין שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודע שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).

וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).

רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. הדבר דומה לעץ שיש לו גזע גדול ועצום, רק שמתפצלים ממנו ענפים שונים. כך גם התורה שבעל פה היתה מקובלת וידועה לכל חז"ל, והמחלוקות היו רק בהבנת הפרטים הקטנים שנוגעים למצוות. נא לראות כאן את ההסבר המלא:

https://www.hidabroot.org/he/article/82826

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).

נא לקרוא בבקשה את המאמר הבא על סמכות חכמים:

https://www.hidabroot.org/he/article/2587

בברכה,

דניאל בלס