חברה והשקפה
האם תואר אקדמאי נחשב אצל הקדוש ברוך הוא?
- י"ט תשרי התשע"ז
שאלה
האם תואר אקדמאי נחשב אצל הקדוש ברוך הוא?
שלום רב, בהמשך לשאלה בכותרת, יש לי כמה טעונים שלעניות דעתי התשובה שלה תהיה כן, יש משמעות ללימודים אקדמאים אצל הקדוש ברוך הוא. והם - 1. ישנה נבואה לאחרית הימים שבה ישראל תשגשג ותפרח (תקן אותי אם אני טועה). ובאמת, ישראל פורחת (במידה רבה) בכל תחום ההיטק יחסית לגודלה. ומה גם בזוהר מובא, שלקראת אחרית הימים ירד לעולם חוכמה. 2. ומה גם שיש משנה מאבות, שאומרת שאם קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח. כך שחייב לעבוד ועדיף בעבודה יותר מכניסה ומכובדת שתפנה לך זמן לעסוק בתורה. 3. ידוע שהרבה מגדול התנאים והאמוראים היו עובדים (חלק קטן מהיום) לצורך פרנסתם. מה שמע, שאם הוא עובד, אזיי כל מקצוע שיהיה תהיה טובה, ויותר מכך כל חוכמה גבוהה יותר טובה יותר. 4. יש עניין שאב יקנה לבנו ידע ויכולת לעסוק בעסק מצליח כך שהבן יכלכל את עצמו טוב יותר ובזמן קצר כך שהוא יתפנה לתלמוד תורה. 5. הרמבם והרבה מגדולי מרוקו למשל היו אנשי אשכולות כגון רפואה ועוד חוכמות גויים. אשמח לקבל תשובה מפורטת. תודה וחג שמח :)
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
אילו היתה חשיבות כה גדולה ללימודים אקדמאיים, היינו רואים את כל גדולי ישראל הולכים לאוניברסיטאות ללמוד מדע. את הגאון מווילנא, החפץ חיים, הרב שך, הבן איש חי, הרב עובדיה יוסף ועוד.
אין לנו אלא את גדולי ישראל שידריכו אותנו בדרך התורה והמצוות. וזו למעשה גמרא מפורשת האם מותר ללמוד חכמה יוונית (כלומר לימודי המדע של זמנם) והשיבו על כך בגמרא: "ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה דכתיב (יהושע א) והגית בו יומם ולילה".
המדע נועד לגויים, על כן אמרו חז"ל "חכמה בגויים האמן". עם ישראל נועד ללמוד את חכמת התורה, שהיא החכמה האלוקית שמקיימת את העולם וניצבת מאחורי כל הדברים הקיימים.
הרי הבורא כבר נתן לבני האדם שכל וכישרון לגלות טכנולוגיה וידע מדעי על העולם, לשם כך לא היה צורך במתן תורה. ההגיון נותן שהתורה נועדה לתת לעם ישראל דבר שהמדע לעולם לא יהיה מסוגל לתת לו, וזוהי התגלות נבואית המגלה הוראה מעשית ומשמעות רוחנית לחיים. רק הא-ל לבדו יכול לגלות את רצונו בדרך עבודתו. דבר זה השכל לא יכול לגלות בעצמו, גם לא עם המיכשור המדעי המתקדם ביותר. המדע שייך לעולם החומר, והוא לא יותר מאמצעי להבנה חומרית וחיים נוחים בעולם הזה. התורה לעולם זאת שייכת למימד גבוה בהרבה, של עשייה רוחנית בתוך החומר. על כן תורה ומדע לעולם לא יעמדו בסתירה.
מהו המדע, אם לא מחקר על הקליפה החיצונית של חוקי הטבע - של העולם הגשמי שבו אנו חיים לזמן קצר?
מהי הטכנולוגיה, אם לא אמצעי לנוחיות, מבלי להשיג שום דבר על מהות החיים, על מוסר וערכים?
האם הפרופסור לפיזיקה לוקח איתו משוואות בפיזיקה לעולם הבא? האם הכימאי מקדם את המוסר האנושי? האם איש ההייטק מגלה לעולם נדבך נוסף של משמעות החיים והרצון האלוקי?
ואולי מתוך המדע תחשוב על תכליתך הרוחנית:
ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן. גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.
האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך?
ושים לבך לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שאתה בוחר לעצמך בחיים? האם אתה בוטח במי שברא אותך או דוחה את הטבתו חלילה?
הרי אין ספק שמי שיצר את כל המערכת המופלאה והגאונית הזו - ללא ספק יותר חכם ממני וממך, ויודע את מה שאנחנו לא יודעים וגם לא מסוגלים להבין בעולם הזה. רק בורא אינסופי מסוגל לברוא יקום כל כך גדול, וגוף כל כך מתוחכם. הוא יודע את העבר ההווה והעתיד, וכל מה שקורה בעולם. הוא מי שברא את כל תכונות הנפש שלך, את האינטליגנציה שלך, את הכשרונות שלך, את הרצונות הפנימיים ביותר שלך, את המחשבות שלך, הרגשות שלך, וכל מה שקיים בעולמך. והוא יתברך בחר לברוא אותך ולהוריד אותך לעולם הזה, ונתן לך את הגוף הזה, ואת החיים האלה, כי הוא יודע שהמסלול הפרטי שהטווה לך יוביל לבסוף לטובתך.
האם אינך מאמין שהוא יודע מה טוב לך?
בבקשה קרא כאן מה גרם לי לחזור בתשובה:
https://www.hidabroot.org/article/119366
וקרא חוברת שכתבתי על דו-שיח עם בורא עולם:
https://www.gorali.122.co.il/page1.htm
ובמענה לשאלותיך,
1. ההתקדמות הטכנולוגית מתרחשת בכל העולם המערבי, ונאמר בזוהר שבאחרית הימים יתגלו שערי חכמה רבים, אך יחד עם זאת גם נאמר שהכפירה תתרבה בעולם והטומאה תשגשג עד שנגיע למלחמת גוג ומגוג. ראה כל הנבואות כאן:
https://www.hidabroot.org/article/208817
והתכלית של גילוי החכמה החומרית והשפע היא כדי להובילנו למסקנה הבלתי נמנעת - שהחומר לא יכול לספק אושר. וזו עובדה שמחלת הדכאון הפכה למחלה הנפוצה ביותר בעולם המערבי. ואין זה צירוף מקרים. המדע אינו נותן אושר ולא מוצא מזור לריקנות.
2. כפי שביאר הרמב"ם, התנאים עסקו רק שלוש שעות ביום במלאכה פשוטה, וכל יומם ולילם עסקו רק בתורה לבדה. הם לא ראו במלאכה תכלית, והיו מתבטלים ממנה לו היו יכולים לעשות זאת (הרמב"ם בעצמו התפרנס מאחיו ועסק כל יומו בתורה, ורק כאשר אחיו נפטר, הוא פנה לעסוק ברפואה כדי לפרנס את משפחתו). התכלית הוא עסק התורה, וכל חכמי הדורות האחרונים מימי השולחן ערוך ועד ימינו הודיעו שלא ניתן עוד להשיג את עסק התורה ביחד עם מלאכה. וזאת בגלל ירידת הדורות. כי מי בימינו יכול להתפרנס משלוש שעות של עבודה ביום? אלא בימינו העבודה ולימודי החול תופסים את עיקר חייו של האדם, ואז התורה הופכת לטפל. כדי לצמוח בתורה צריך להפוך את התורה לעיקר, וכל השאר לטפל.
עם זאת, עובדה שרוב החרדים בימינו עובדים אחרי החתונה. כי באמת אין איסור לעבוד. רק שאין זו התכלית המעולה, אלא הנמוכה.
3. התנאים דווקא ביקשו לעבוד בעבודות שיגזלו הכי פחות מזמנם ומחשבתם, ולכן היו סנדלרים וחוטבי עצים ושואבי מים. ובדרגתם הגבוהה היו חושבים בעסק התורה אפילו בזמן שהיו עובדים, כפי שמסופר עליהם בגמרא.
4. רואים בדיוק את ההיפך. שמי ששולח את בנו ללימודים חיצוניים גורם לבנו שיעזוב את עסק התורה וירדוף אחרי ממון וחיי חול. לעומת זאת מי שמרגיל את בנו לעסוק בעסק התורה מלמדו כל ימיו לעסוק בתורה גם כאשר הבן יוצא לעבוד אחרי החתונה.
השנים החשובות ביותר לעסק התורה הם גיל הילדות והבחרות שבהן מתקבעים בנפשו של היהודי האהבה לתורה והמשיכה אליה.
5. היו שעסקו ברפואה כי בזמנו הלימודים הללו היו מקצועיים ולא גזלו את כל זמנם. הם ראו בכך דרך להתפרנס פשוט כי חייבים להתפרנס, ולא מטרה בחיים.
שלך בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il