תפילה ואמונה

שלום רב , אני אדם מאמין שמתפלל, הייתי פעם יותר חזקה אבל עם הזמן, יותר נכון כשהמציאות לא השתנתה כמו שרצית האמונה שלי נחלשה וזה מדבר שמייסר אותי מאוד. ה כל פעם כשאני באה להתפלל, אז גם לפעמים אין לי כח אבל אני בכל זאת מתפללת! כל יום, אבל אז כשאני מתפללת, אז אני נמצאת בכלל במקומות אחרים, המחשבות שלי נודדות למקומות אחרים. אני מנסה להתרכז לעצום עיניים להתפלל עם תנועות ולפעמים גם לבכות אבל אני מרגישה שזה מזוייף, לא אמיתי ווזה כואב לי מאוד כי אני רוצה להתפלל יותר בכוונה אבל לא יודעת איך לעשות את זה. ניסיתי לקרוא ספרים, סיפורי התחזקות וניסים, לשמוע שיעורי תורה ואני מבינה הכל אבל לא מצליחה ליישם. אני נוהגת ללכת לשיעור תורה פעם בשבוע אך בתקופה האחרונה כל פעם שמגיע היום של השיעור אני מחפשת תירוצים אחרים כל דבר להעסיק את עצמי רק אם אין לי מה לעשות אני הולכת, אני רושמת את זה והגרון חנוק נורא. אני לא מרגישה כנה עם עצמי ובטח שלא עם השם יתברך אבל כבר אובדת עצות, כל פעם אני מתפללת ביני לבין עצמי לאלוקים שרק יגשים לי את הדבר הקטן הזה שחסר לי שנים- זיווג ואז אתחזק לבד מכל הלב. אבל כלום לא קורה. ניסיתי להתחיל להתמקד בקטע מסוים של התפילה ואז להוסיף כל פעם עוד ועוד קטעים אבל זה מחזיק מעמד לכמה ימים או רגעים, אני אובדת עצות כל כך רוצה וכל כך אבודה, מיואשת. הייתי מאד שמחה אם הייתם נותנים לי עצות לכוונה בתפילה, איך לא לאבד את האמונה ? שבת שלום וחג שמח תודה רבה.