בריאת העולם<>

בס"ד

שלום וברכה,

שמעת נכון. הקב"ה הוא טוב, ורצון הטוב היא להטיב. 

על כן הקב"ה ברא את בני האדם כדי להטיב להם, ובמטרה שיהיו דומים לו וקרובים אליו בעולם הבא, כאשר ההטבה הגדולה ביותר שיש היא הרוממות הרוחנית, הגבורה שאותה משיגים באמצעות הנסיונות ומלחמת היצר בעולם הזה, בדומה לספורטאי שמשיג מדליה רק לאחר ניצחון בתחרות קשה. כך הנסיונות והבחירות שלנו בעולם הזה נועדו לרומם אותנו, ולהביאנו לדרגה רוחנית גבוהה, שבה נהיה דומים לבורא עולם בזכות הבחירות שלנו והמעשים שלנו.

"לחם בושה" - הוא מושג שמתאר את השגת השכר של העולם הבא במאמץ ולא בחסד. והרעיון שמאחוריו הוא שהנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הנסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקירבת האלוקים. הרעיון הוא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים. כדי להבין נקודה זו בצורה ברורה, ראי בבקשה את התשובה הבאה:

https://www.hidabroot.org/he/question/132674

ולאחר מכן את המאמר "למה ה' ברא סבל בעולם":

https://www.hidabroot.org/he/article/88622

אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמיתי הוא הקירבה לה', וכדי להשיג מטרה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא בשקר ודמיון. נושא זה הוסבר בהרחבה בתשובה זו:

https://www.hidabroot.org/he/article/109596

מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת. אך זו סוגיה קשה, ואי אפשר למסור עליה תשובה קצרה. בקישורים שבסוף התשובה ישנה התייחסות רבה לשאלת הסבל, וההסבר מדוע הסבל נצרך כדי להשיג את מטרת הבריאה.

בני האדם קיבלו בחירה חופשית בין טוב לרע, באמצעותם הם מסוגלים ליצור את עולמם או להחריב את עולמם חלילה. מתאבדים הם אנשים שבחרו למרוד בחיים שקיבלו, ולא לבטוח בנותן החיים.

אמנם ישנם מתאבדים שאצלהם הדבר נובע ממחלה נפשית, ואין הם אחראים למעשיהם. 

מכל מקום יש לזכור שרק הקב"ה לבד קורא את המחשבות ויודע את לבנו האמיתי, הוא יתברך חוקר לב וכליות, והוא שופט כל אדם ואשה לפי יכולותיהם האמיתיות. ומי שצריך לרחם עליו - הקב"ה מרחם עליו. וגם רשעים הקב"ה מרחם עליהם ומחזיר אותם בגלגול לעולם הזה כדי לתקן את מעשיהם הרעים, ולזכות בחלקם בעולם הבא.

כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו מגלגול זה וגלגולים קודמים, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה. רבים מהחולים והמסכנים שאת רואה הם אנשים ששבו בגלגול כדי לתקן חטאים ועוונות מגלגולים קודמים, ובסבלם הם מתנקים וזוכים לקבל שכר נצחי בגן-עדן.

עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.

רק הביטי על הטבע. הרי ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן. גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.

האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך?

ושימי לבך לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שאתה בוחר לעצמך בחיים? האם אתה בוטח במי שברא אותך או דוחה את הטבתו חלילה?

הרי אין ספק שמי שיצר את כל המערכת המופלאה והגאונית הזו - ללא ספק יותר חכם ממני וממך, ויודע את מה שאנחנו לא יודעים וגם לא מסוגלים להבין בעולם הזה. רק בורא אינסופי מסוגל לברוא יקום כל כך גדול, וגוף כל כך מתוחכם. הוא יודע את העבר ההווה והעתיד, וכל מה שקורה בעולם. הוא מי שברא את כל תכונות הנפש שלך, את האינטליגנציה שלך, את הכשרונות שלך, את הרצונות הפנימיים ביותר שלך, את המחשבות שלך, הרגשות שלך, וכל מה שקיים בעולמך. והוא יתברך בחר לברוא אותך ולהוריד אותך לעולם הזה, ונתן לך את הגוף הזה, ואת החיים האלה, כי הוא יודע שהמסלול הפרטי שהטווה לך יוביל לבסוף לטובתך.

האם אינך מאמין שהוא יודע מה טוב לך? והרי כל דבר שאתה מחשיב לטובה בעולם הזה, וכל הנאה או שמחה שהרגשת אי פעם בחייך - הגיעה רק ממנו יתברך. הוא יודע בדיוק מה יעשה אותך שמח ומה יעשה אותך עצוב, ומה היא התועלת האמיתית שלך.

עליך רק לבטוח בו. ולהאמין בו שהוא עושה הכל לטובה. ממש כמו ילד בן שנה שחייב לבטוח באביו ובאמו שיודעים מה טוב עבורו - אפילו כאשר כואב לו שהוא צריך לקבל זריקה מרופא, ולא יודע למה, או כשהוא נאלץ לוותר על חפץ שהוא רוצה להכניס לפיו, ולא מבין מדוע. הוא גם לא יכול להבין, אך הוא יודע שאביו ואמו אוהבים אותו - כי הם אלה שדואגים לו ומטיבים איתו.

האם שמעת על משל התאומים? שני תאומים היו ברחם אמם, תינוק אחד אמר לתינוק השני: "מי אמר שיש לנו אמא? האם אפשר לראותה?", התינוק השני השיב לו: "הרי אמא נמצאת מסביבנו בכל מקום, היא מחייה אותנו בכל רגע, ואנו מרגישים את חומה. בכל רגע אנו מקבלים חמצן דם ומים ומזון דרך חבל הטבור - וכל זה מגיע ממנה, אז אני יודע שהיא דואגת לנו ואוהבת אותנו". אמר לו התינוק הראשון: "אך רע לי פה, והמקום נעשה צר יותר ויותר, וברגע שחבל הטבור יתנתק נמות מיד ללא חמצן. האם זו אמא אוהבת?". השיב לו התינוק השני: "אני רואה במו עיניי שאמא דואגת לנו, היא מאכילה ומשקה אותנו, אין לי ספק שהיא לא הביאה אותנו לעולם כדי לסבול. אני בטוח שיש תכלית מאחורי כל מה שקורה לנו. וגם אחרי שיתנתק חבל הטבור - אני מאמין שיש חיים אחרי הלידה"!

האמיני שיש חיים אחרי המוות. ושתכלית העולם הזה היא כדי להטיב לך בעולם הבא. 

אם החיים האלה באמת לא היו טובים עבורנו - אז הבורא לא היה בורא אותנו. כי הוא יודע את העתיד וכל מה שקורה בעולם, וברא כל אדם בזכות הפוטנציאל האדיר להטיב לו. הוא יתברך יודע שלבסוף נודה לו. כך אמרו חז"ל, שבאחרית הימים אפילו על הרעה יודו הנשמות ויברכו "הטוב והמטיב", כי יבינו את ההטבה שבכל דבר שקרה לנו בעולם הזה. ממש כמו אדם חולה שמתרפא אצל רופא מנתח, והוא מודה לרופא בכל לבו על הטיפול המסור בו. כך נבין שכל מה שקורה לנו בעולם הזה נועד לתיקון שלנו מכל הפגמים הרוחניים שדבקו בנו, למען ההטבה הגדולה ביותר, שהיא ההטבה הרוחנית - קירבתו של בורא עולם.

כמובן שהקב"ה אינו זקוק לתפילתנו. וכי אדם בשר ודם יכול באמת לשבח את בורא היקום כולו? אלא התפילות נועדו בעבורנו, באמצעותם נדבקת הנשמה במקור יוצרה כאשר היא חושבת עליו ומכירה בו. כל תפילה פועלת פעולה בנפש, היא מזכירה לנו מי מנהל את העולם, ובמי ראוי לבטוח, ועל ידי השבח וההודיה היא נקשרת לבורא ומתקרבת אליו. התפילה היא מתנה שהקב"ה נתן לנו. נא לראות כאן את המאמר "האם הקב"ה צריך שבחים"?

https://www.hidabroot.org/article/82823

העולם נברא בצורה של ממלכה, וכמו שבממלכה יש שרים ואזרחים, כך בעולם הזה יש דרגות שנקבעות לפי המצוות. עם ישראל קיבל יותר מצוות - ולכן שכרו גבוה יותר. כל גוי יכול להחליט להתגייר ולקבל על עצמו את התורה והמצוות, ואז יזכה לשכר בדיוק כיהודי.

הקב"ה משגיח על עם ישראל יותר, כי עמנו נבחר לקיים את התורה והמצוות שלמענם נברא העולם. וכגודל האחריות - כך גם גודל השכר והעונש. לכן עם ישראל סובל יותר מכל העמים כאשר הוא חוטא, כי העול שהוטל עליו הוא יותר נחשב וחשוב.

אנו דומים לבנים של מלך, שצריכים להתנהג כמו בנים של מלך, ולא כמו איכרים מהשוק. "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".

הסבל של עם ישראל איננו מקרי. נא ראי הרצאה על השואה:

https://www.hidabroot.org/video/61349

יהודי תמיד נשאר בן של מלך - גם כאשר הוא מתנהג כאיכר, יש לו נשמה גבוהה שנבחרה לקיים את המצוות, לכן הקב"ה משגיח בו ביותר במטרה שישוב בתשובה.

לתשובות נוספות באמונה, על מטרת החיים והבריאה, חפש בבקשה בגוגל את המילים "שיחה גורלית", וקרא חוברת המתארת דו-שיח עם בורא עולם על כל עיקרי האמונה.

בברכה,

דניאל בלס