מה התכלית?

ס"ד

שלום וברכה,

1. זהו מדרש שנועד ללמד אותנו שהעולם נברא בהתאם לתכנית התורה, ולא להיפך. כלומר הבורא הכין מראש את הוראות היצרן של העולם, ועל פי התורה הוא ברא את העולם. ראה כאן מאמר שכתבתי על נושא זה:

https://www.hidabroot.org/article/185509 

2. אלוקים ברא אותנו כדי להטיב לנו על ידי התורה והמצוות, שהופכות אותנו לאנשים טובים יותר. מאותה סיבה שאב מביא ילד לעולם כדי להטיב לו.

דווקא משום שהבורא יש לו הכל, ואינו יכול לקבל דבר, רצונו היחיד הוא להטיב ולהשפיע מטובו לנבראים אחרים ומוגבלים ממנו. דרך הטוב היא להטיב.

הבורא ברא את העולם הזה כאמצעי להשגת המטרה העליונה, שהיא העמידה בנסיונות. הבורא לא רצה לברוא "רובוטים". הוא רצה שתהיה לנו בחירה חופשית כדי שנבחר בעצמנו אם להיות טובים או רעים, ובכך נשיג את מידת הגבורה של הנשמה. כל העולם הזה הוא רק פרוזדור בפני העולם הבא, וזו סיבת הנסיונות של העולם הזה. כל אדם בוחר בעצמו את מידת קירבתו לבורא יתברך בעולם הבא. אנו בונים במו ידינו את הדרגה הרוחנית שלנו, ממנה נהנה לנצח נצחים בעולם הבא. ראה תשובה מורחבת:

https://www.hidabroot.org/question/132674

3. התורה לא יכלה להימסר לצדיקים יחידים בדורם, מאחר שהתורה נועדה להיות עבודתו של עם שלם. זו הסיבה שיש בחוקי התורה דיני מלוכה, דיני בית המקדש, דיני כהנים, דיני לווים, דיני שמיטה, דיני שביעית, דיני עלייה לרגל ועוד. כי התורה נועדה לייצר מלכות בבריאה: "אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו). לאחר שהתורה ניתנה לעם ישראל בהתגלות אלוקית לפני מיליונים, כל האומה היהודית התחייבה לקיימו לדורותיה, ואנו נציגיו של הקב"ה בעולם: העם הנבחר.

4. ראה בהרחבה בקישור בסעיף 2, ובחוברת שיחה גורלית.

5. ללא המסורת של חז"ל לא נדע איך לקיים את המצוות בתורה, שהרי התורה לא ביארה את עצמה. כך לדוגמה, נאמר בתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", אך בשום מקום לא נאמר בה מה כותבים על המזוזה. נאמר בתורה "ושמרת את יום השבת לקדשו" אך לא נאמר מהן המלאכות האסורות בשבת. נאמר בתורה "וקשרתם לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך" אך לא נאמר כיצד נראות תפילין. 

הביאור למצוות נמסר בעל פה, ונמצא אך ורק בתורה שבעל פה.

אין ספק שבורא עולם קורא את כל הדורות מראש. מי שאכן מאמין שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודע שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).

וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).

רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. הדבר דומה לעץ שיש לו גזע גדול ועצום, רק שמתפצלים ממנו ענפים שונים. כך גם התורה שבעל פה היתה מקובלת וידועה לכל חז"ל, והמחלוקות היו רק בהבנת הפרטים הקטנים שנוגעים למצוות.

ולכן - כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).

נא לקרוא בבקשה את המאמר הבא על סמכות חכמים:

https://www.hidabroot.org/he/article/2587

לסיכום, אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית", בה תמצא תשובות לכל שאלותיך באמונה (מציאות הבורא, אמיתות התורה שבכתב ושבעל פה, מטרת הבריאה ועוד). לקריאת החוברת, חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית". בהצלחה!

בברכה,

דניאל בלס