חברה והשקפה
גיהנום אני חושב שזה פה
- כ"ח תשרי התשע"ז
שאלה
אני חושב שכאן בכדור הארץ זה הגיהנום כי אם חושבים על זה אתה מבין שאין אדם שאין לא משהו רע או נפשי או גופני או עוני או סתם רוע וגם בתורה כתוב שאלהים גירש את אדם וחוה מגן עדן מסקנה לגיהנום גירש אותם ככול שאני חושב על זה אני מבין למה יש רוע בעולם כי פו זה הגיהנום לאחד יותר קשה לאחד פחות אבל כולנו בגיהנום הייתי שמח אם תיתיחס לזה ברצינות ובכובד ראש באמת ואולי תחשוב כמוני אלה אם יש לך תשובה משכנעת שאני טועה השמח לשמוע בתודה אלי
תשובה
ס"ד
שלום וברכה,
מה גובר על מה? הטוב על הרע, או הרע על הטוב?
ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן. גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.
האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות וטובות מאוד בשבילך?
ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. האם לא נאמין במי שברא אותנו רוצה בטובתנו?
הבורא נתן לאדם חושים, תכונות ויכולות המאפשרים לו להנות מהעולם יותר מכל יצור אחר. הכותרת הזו כוללת רשימה ארוכה מאוד של הנאות, גשמיות ורוחניות שאי אפשר לספור. הבורא נתן לאדם את היכולת להנות מן הטבע, מזוגיות, מחיק המשפחה, מהילדים הרכים שנולדים לו, מהלימוד, ומכל דבר שיש לו בחיים. האדם זכה ביכולת דמיון, דיבור, מחשבה, יצירה, מוסר, אומנות ואפילו חוש הומור.
זו עובדה שהבורא יצר עולם מופלא, והוא נתן לאדם גוף מופלא, שבאמצעותו מסוגל האדם להנות הרבה מאוד בחייו. היכולת להנות מיופי, מן הבריאה, מהמשפחה, ומכל דבר שהשגת בחיים, היא מכלול של אלף הוכחות לכך שהבורא משפיע על האדם עושר, שלא ניתן להחליפו בכסף: יש לנו חושים נפלאים ומח מדהים, ראייה צבעונית ותלת-מימדית, שמיעה בסטריאו, חוש הטעם, חוש הריח, חוש המישוש, ידיים מורכבות עם אצבעות מדוייקות, ואפילו גבות שמונעות את כניסת הזיעה לעיניים. אנו יצורים אסתטיים וסימטריים, ואפילו צורת הגדילה של הזקן והשיער מעידים על חוכמה עליונה. איננו מסוגלים לדמיין אפילו לרגע חיים בלי ראייה או שמיעה, ולמרות זאת איננו חושבים על מתנות נפלאות אלו בכל יום. מתנות נפלאות אלה קיבל גם אדם עני וגם אדם עשיר. רק בגלל שהאדם קיבל גם את כח ההרגל, הוא לא מתפעל בכל יום מחדש על כל המתנות הנפלאות שיש בחייו.
כמו כן, הקב"ה מקיים את כל העולם כולו וזן את כל בני האדם. ברוך השם, רוב העולם אינו גווע ברעב. יותר אנשים מתים על סיר הבשר מאשר ברעב. למרות שהחיים מתייקרים, צריך גם להודות על כך שבדורנו רוב העניים יש להם מה לאכול, ואנשים לא מתים ברעב בהמוניהם. גם ראיית העולם השתנתה מאוד, בזמן חז"ל לפני 1500 שנה, עשיר נקרא - מי שהיו שירותים בביתו! זו אחת הדעות בגמרא (שבת דף כה, עמוד ב). אך בימינו יש לנו ברז המוציא לנו מים ללא מאמץ, ואמבט בכל בית, ובחנויות אנו מוצאים לחמים ועוגות בעשרה שקלים. יש לנו הרבה על מה להודות, אלא שאנו תמיד רוצים יותר, ומסתכלים על מה שיכול להיות. רוב העולם חי בעושר, הרבה יותר ממה שהוא זקוק לו. ואם אדם היה מביט בכל המתנות שקיבל, היה רואה שיש לו הרבה על מה להודות.
אנו מבחינים בייסורים ומתמקדים בהם רק מאחר שרוב מציאותנו היא טובה ומעולה. רוב הזמן הגוף לא כואב לך, ולכן כאשר יש כאב או חולי מרגישים בכך מאוד. אם חלילה רוב המציאות היתה רעה, לא היינו שואלים "למה יש רע בעולם?" אלא היינו שואלים "למה יש טוב?", כי השאלה תמיד נשאלת על הדבר המוזר והיוצא מן הכלל.
רוב מציאותנו היא טובה. רק אנחנו כפויי טובה ולא יודעים להודות.
אני מציע לך לראות הרצאה על הכרת הטוב:
https://www.hidabroot.org/video/61705
וגם:
https://www.hidabroot.org/video/91944
כדי להשיג יותר שמחה בחיים, ולהתמודד עם ייסורים, אני ממליץ לך לצפות בקביעות בהרצאות שבערוץ/אתר הידברות. שעה אחת ביום אינה הרבה זמן, אך עושה הרבה מאוד לנשמה.
עם זאת, מובן שהעולם הזה נועד גם עבור נסיונות וכפרת עוונות, שהרי המטרה כאן היא לעמוד בנסיון ולעמוד במבחן האמונה, ולקיים רצונו של בורא עולם. והתמודדות הזו לעיתים רבות אינה קלה, אך הקב"ה נתן לנו כלים למצוא שמחה ולהתגבר למרות הקשיים, כי רוב מציאותנו עדיין טובה מאוד.
ולכן עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.
המטרה של החיים היא לקיים את רצונו של בורא עולם, על ידי תיקון המידות והתגברות על התאוות שלנו, בכך נגדיל את הנשמה שלנו עוד ועוד, ונקרב אותה למקור יוצרה. בעולם הבא, תהיה הנשמה קרובה לקב"ה בגן-עדן לפי קדושת ורמת המעשים שלנו בעולם הזה. התורה היא ספר הוראות היצרן המדריך אותנו כיצד להשיג את ההטבה הגדולה הזו, וכיצד לקיים את רצונו של בורא עולם.
לגבי השאלה, למה אלוקים רצה לברוא אותנו, ראה כאן תשובה מורחבת:
https://www.hidabroot.org/he/question/132674
לתשובות נוספות באמונה, על מטרת החיים ושאלת הסבל, חפש בבקשה בגוגל את המילים "שיחה גורלית", וקרא חוברת המתארת דו-שיח עם בורא עולם על כל עיקרי האמונה ותכלית החיים.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il