התחכמות

בס"ד

שלום וברכה,

במקרה שהזכרת - אין כל חילול שבת, ולא עשיית מלאכה בשבת. שהרי גם המקבל שכר אינו עושה אף מלאכה שהיא אסורה במהלך השבת, והוא מקבל שכר כללי על תפקיד שאין בו אף מעשה של חילול שבת.

ומה שמקבל אדם שכר כללי על תפקידו כשומר או מלצר בשבת - יש לזכור שבתורה לא נאסר כלל מקח וממכר בשבת. חז"ל הם שגדרו גדר ואסרו לעסוק בכסף ומסחר בשבת כדי שלא תהפוך השבת ליום של עסקי חול [גזירת מקח וממכר בשבת היא אחד מאיסורי שבות שגזרו חכמים]. אך לאחר השבת התירו לקבל שכר בשקלול כללי על תפקיד שאין בו מעשה של חילול שבת, שלא על כך אסרה התורה.

ובנוגע לשאלות מסוג זה, עלינו תמיד לזכור שהקב"ה חכם יותר מאיתנו, וכבר צפה מראש כל "התחכמות" אפשרית. כך שאם בתורתו יש מקום להיתר כלשהו, אז הרי שכך היה רצונו של הקב"ה מראש שיהיו מקרים מסויימים שבהם יתירו, אחרת ה' לא היה נותן פתח בתורתו. כך אמרו חז"ל: "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה בסיני" (מדרש רבה, ויקרא, כב).

אך תפקיד הלכתי חשוב זה לא ניתן לכל אדם לעשות כישר בעיניו, חלילה וחס, שאז התורה היתה נאבדת בתאוות האנשים המתירים הכל לפי נטיית לבם. אלא ההלכה נתונה אך ורק בידי חכמי ישראל שהקדישו כל ימיהם ללימוד התורה, עוסקים בה ימים כלילות וממיתים עצמם עליה, רק הם לבדם זוכים להתגבר על כל שוחד ונטיית הלב, ומכח קדושתה והשקידה בה מגלים הבנה אמיתית של הרצון האלוקי. 

ולכן כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה. התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה). נא לראות כאן מאמר על סמכות החכמים:

https://www.hidabroot.org/article/2587

בברכה,

דניאל בלס