האם יש מניעה להתחתן בתאריך 16.6.09 כד` סיון התשס"ט?

שלום וברכה

בשלחן ערוך (יור"ד סימן קעט סעיף ב) הובא: "נהגו שאין נושאים נשים אלא במילוי הלבנה". וכן הביא הרמ"א מנהג זה (באבהע"ז סימן סד סעיף ג): "ונהגו שלא לישא נשים אלא בתחלת החדש, בעוד שהלבנה במלואה". המנהג הזה ישן נושן הוא עוד משנים קדמוניות, ומוזכר בדברי הראשונים כמלאכים, הלא המה הרמב"ן (בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רפג הובא בבית יוסף יור"ד סימן קעט): "מה שנוהגין, שאין נושאין נשים עד מילוי הלבנה באלו הארצות, אינו ניחוש" וכו`, וכן הוא בנימוקי יוסף (סנהדרין טז ב מדפי הרי"ף ד"ה ת"ר), וכן הביא מנהג זה הר"י אבן שועיב תלמיד הרשב"א (בסוף דרשותיו לפרשת אחו"ק ד"ה לא תעוננו), וכולם הביאו המנהג כענין שהיה לנו לחשוש עליו אם יש בו משום `לא תעוננו`, אלא שהליצו טעמים מספיקים שאין מן הדין לבטל מנהגן של ישראל.

טעמי המנהג הרמב"ן (שם) הטעים טעם למנהג: "כשם שמושחין המלכים על המעיין, דתמשך מלכותו, כן עושין במילוי ולא בחסרון", כמו כן כתב הנימוקי יוסף (שם), שעושין כן לסימן טוב, הר"י אבן שועיב תלמיד הרשב"א (שם) הביא בשם הרמב"ן טעמו של דבר: "מה שנהגו שלא ישא אדם אשה בחסרונה של לבנה, אומר הרב רבינו משה בר נחמן ז"ל שאין זה נחש, אלא סימנא בעלמא בזמן מילואה של לבנה שיהיו להם בנים מלאים בתורה ובמצוות".

כשהלבנה במילואה היא סימן של אורה ושמחה המהרי"ל (בשו"ת החדשות סימן צב) הוסיף טעם לשבח: "הלבנה הוא כוכב של ישראל ומונין לה, וסימן טוב הוא לכל ישראל כשהיא מתמלאת ומוספת כדאמרינן סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל בברכת הלבנה וכו`, ודומה להא דאמר רב (תענית כו ב): `משנכנס אדר מרבין בשמחה` וכו` הכי נמי כשהלבנה מתגדלת סימן טבא הוא וטבא ליהוי, ולהכי מהדרינן לעשות נשואין ביתר התוספת ולא ביתר החסרון". ברוח זה הביא הגאון רבי שלמה האסס זצ"ל אב"ד דרעזניץ בספרו כרם שלמה (סימן סד ס"ק ג) טעם נוסף למנהג בשם הגאון רבי יוסף צרפתי זצ"ל בספרו יד יוסף (פר` חיי שרה דרוש שלישי ד"ה ובזה הדרוש): "דמשום הכי נוהגין לישא במילוי לבנה על פי מדרש ואתחנן (דב"ר ב לא): `רבנן אמרי כל מה שבראתי זוגות, חמה ולבנה זוגות, איש ואשה זוגות, אבל כבודו יחיד ומיוחד` וכו`.

הורה בזה לדעת שחמה ולבנה משפיע ומושפע כמו איש ואשה, וכמו שהלבנה כשמחוברת עם השמש מתוספת אורה וכשנפרדת מתמעטת, ככה הזוג יחד הברכה מתוספת וח"ו כשיפריד ביניהם מתמעטת שפע אורם, ולהורות לסימן זה נהגו לישא במילוי לבנה, ולזאת נכון באמת שיהיה במילוי הלבנה כמו שכתב ביור"ד (סימן קעט סעיף ב).

למרות שנקבע שאין לעשות נשואין רק בזמן מילוי הלבנה שהוא זמן מסוגל ומבורך לסימן טוב, והלא התחלת פגימתה היא מט"ו או ט"ז ימים שלמים, מכל מקום כתב הגאון רבי שבתי לפשיץ זצ"ל בספר סגולות ישראל (מערכת נ אות לא ד"ה והנה המנהג) שמנהג מקומו לעשות נשואין עד יום י"ח לחודש, ומסיק שאולי אין נמנעים מיום י"ח לחודש מפאת הסימן טוב שיש במספר ח"י, והחיים והשלום יעלו ויבואו ירוצו אף יגיעו את החתן ואת הכלה.

כ"א לחודש - א"ך טוב לישראל יש הנוהגים לערוך נשואין לכתחילה עד יום כ"א לחודש, וכמו שכתב הגאון רבי חיים צבי עהרענרייך זצ"ל אב"ד מאד בארץ הגר בקונטרס אחרון לספרו קצה המטה (על המטה אפרים סימן תרב אות י) וזה לשונו: "והנה במדינתינו בכמה מקומות נוהגין לעשות נשואין עד כ"א ימים ולא ראיתי כתוב בספר שום דבר מזה, אך בודאי יסודתה מהררי קודש כי כן ראינו מעשה אצל חסידים ואנשי מעשה על ידי צדיקים שעושין נשואין עד כ"א לחודש והרמז: `א"ך טוב לישראל"` (תהילים עג א), וכן הביא הגאון רבי ישראל לנדאו זצ"ל בשו"ת בית ישראל מליצה זאת מהגה"ק ממונקאטש זצוק"ל כי יום א"ך הוא טוב לישראל.

כ"ב לחודש - ב"ך יברך ישראל ויש המוסיפין יום אחד לברכה ולא לקללה, והקילו גם ביום כ"ב לחודש, וכפי שעולה מדברי הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל בקונטרס יוסף דעת [שבסוף ספר נדרי זריזין סימן מט] שמנהג עירו בראד לעשות נשואין עד כ"ב לחודש ושכן עושין בכמה מקומות, והביא דבריו הגאון רבי ישראל חיים פרידמאן זצ"ל בליקוטי מהרי"ח (בסוף הספר סדר נשואין ד"ה ועיין ברמ"א). וכ"כ הגאון רבי יצחק צבי לעבאוויטש זצ"ל אב"ד טשעפ בספרו שולחן העזר (סימן ד סעיף ה ס"ק ו) כתב להדיא להקל גם ביום כ"ב עצמו, ושכן עמא דבר, ורגיל בפי העם להמליץ בלשון הכתוב (בראשית מח כ): "ב"ך יבורך ישראל". כ"ד לחודש - אל ישוב ד"ך נכלם הגאון רבי יוסף נחמיה קורניצר זצ"ל אב"ד קראקא מעיד שבעיר רבתי קרקא מקומו של הרמ"א המנהג לעשות נשואין עד כ"ד לחודש ועד בכלל, ומנהג זה הוא על פי הרמ"א שהיה רגיל בפיו לשון הכתוב (תהלים עד כא): `אל ישוב ד"ך נכלם`, (שו"ת רבינו יוסף נחמיה אבן העזר סימן כט).

ומנהג פלא הוא מנהג לעלוב שנוהגים שאין עושין נשואין אלא בחצי הראשון של החודש כפשטות דברי הראשונים כנ"ל, ומכל מקום ביום כ"ד לחודש עושין נשואין על שם הכתוב (ישעיה נב יב): `ושמתי כדכד שמשותיך`, (סידור לעלוב עמוד תשלה).

מזל טוב - מנשה ישראל