האם בן מאומץ צריך להתאבל על פטירת אביו המאמץ?

שלום רב,

1. ראוי מאוד שבן מאומץ יאמר קדיש על הוריו המאמצים, משום הכרת הטוב שגידלוהו והביאוהו עד הלום, אך אין זה חיוב ממש כמו באב ואם (יעויין חזון עובדיה אבלות חלק א' עמודים תקנא-תקנג, וקצור שלחן ערוך ילקוט יוסף כיבוד אב ואם פרק ו סעיף ט).

2. אין חובה על בן מאומץ לעשות קריעה על הוריו המאמצים, אולם הרשות בידו לעשות עליהם קריעה, ואף נכון וראוי שיעשה כן ואין לחוש לאיסור בל תשחית. ועליו לברך בשעת הקריעה ברכת דיין האמת בשם ומלכות (יעויין חזון עובדיה שם עמוד תקנב).

3. בן מאומץ אינו חייב לשבת שבעה על הוריו המאמצים אפילו אם גידלו אותו מקטנותו. אך יראה עצמו שהוא בצער על פטירתם, ואם אפשר לא יגלח כל שבעה או שלשים. אמנם מותר לו לשבת שבעה משום הכרת הטוב למי שגדלוהו והיו לו כאב ואם, אלא שהוא חייב בתלמוד תורה בשעה שאין מנחמים. ורק כשבאים מנחמים פטור מתלמוד תורה. וכן ביום הראשון הוא חייב בהנחת תפילין, ואין לו לנהוג בדיני אנינות כלל (יעויין שם עמודים תקנא-תקנג, וקצור שלחן ערוך ילקוט יוסף שם סעיף ח).

בשורות טובות,

הלל מאירס