הכותל המערבי - האכן נשאר עומד?

שלום וברכה

לידידי מר דוד יחיטוב/ אהרון / אהרון אליאב/ אהרל`ה/ גאי/ ארנון. כבר הוכחתי לך פעם אחרי פעם שהשוטה ירון ידען בגאוותנותו כי רבה, נוהג בקביעות לזלזל באינטלגנציה של קוראי ושומעי לקחו, ואולי הוא באמת משער ומודד נכון את הרמה השכלית הנמוכה של הסובבים אותו. בית המקדש שבנה הרוצח הורדוס הרשע [שעלה לגדולה בגין עונש לעם ישראל כמפורט בתוכחה של פרשת כי תבוא המדברת על תקופת בית שני ותקופת הגלות בהמשך, ושם כתוב מפורש: "הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה"] נבנה לפי עצתו של בבא בן בוטא גדול חכמי ישראל בדורו, התקדש קודש קודשים, על ידי כל העם היהודי, וקדושתו שוה למקדש שבנה זרובבל ועזרא הסופר בתחילת העליה מבבל [מקדש זרובבל פורק לגמרי לפי עצתו של בא בן בוטא, ראה להלן].

לאותו מקדש עלו לרגל שלש פעמים בשנה, גדולי חכמי ישראל המפורסמים בכל הדורות, שמאי אב בית הדין והלל הנשיא שם שימח הלל בשמחת בית השואבה כמפורט במסכת סוכה, ושם עלו ונשאו עין כל רבבות תלמידי בית שמאי ובית הלל, ואלו לא היו אנשים סתם, במסכת סוכה כח עמוד ב` מסופר: שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן, שְׁלוֹשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּשְׁלוֹשִׁים מֵהֶם רְאוּיִין שֶׁתַּעֲמוֹד לָהֶם חַמָּה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְעֶשְׂרִים מֵהֶם בֵּינוֹנִים, גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן - יוֹנָתָן בֶּן עֻזִיאֵל. וְקָטָן שֶׁבְכֻלָּן - רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי". בנינו של הורדוס על כלל השיפוצים וההרחבות שעשה בהר הבית כולו נעשה אכן על אותו מקום שעמד לפני כן מקדש זרובבל.

וכמפורט כל הסיפור בתלמוד במסכת בבא בתרא דף ג עמוד ב: "הוֹרְדוּס, עַבְדָא דְבֵית חַשְׁמוֹנָּאִי הֲוָה, אָמַר, מַאן דָּרִישׁ, (דברים יז) "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" [וכתוצאה מכך, אני שהנני עבד, או גר, פסול למלכות] רַבָּנָן [הם שדורשים כך], קָם קַטְלִינְּהוּ [הוציא להורג] לְכּוּלְהוּ רַבָּנָן, שַׁבְקֵיהּ [השאיר את] לְבָבָא בֶן בּוּטָא לְמִשְׁקָל עֵצָה מִינֵּיהּ [שיהיה לו במי להתייעץ], אַהֲדַר לֵיהּ כְּלִילָא דְּיַאלֵי, וְנַקְרִינְּהוּ לְעֵינֵיהּ [הוא סימא את עיניו]. יוֹמָא חַד אֲתָא וְיָתִיב קָמֵיהּ, אָמַר לֵיהּ, חֲזִי מַר, הַאי עַבְדָא בִישָׁא מַאי קָא עָבַד, אָמַר לֵיהּ, מַאי אִיעְבִיד לֵיהּ? אָמַר לֵיהּ, נִילָטֵייהּ מָר. אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב, (קהלת י) "גַּם בְּמַדַּעֲךְ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל".

אָמַר לֵיהּ, הַאי לָאו מֶלֶךְ הוּא. אָמַר לֵיהּ, וְלָא יְהֶא אלא עָשִׁיר בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב, (שם) "וּבְחֶדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר". וְלָא יְהֶא אֶלָּא נָשִׂיא, כְּתִיב, (שמות כב) "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָּאוֹר". אָמַר לֵיהּ, בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ, וְהַאי לָאו עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ. אָמַר לֵיהּ, מִסְתַּפִינָא מִינֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ לֵיכָּא אִינִישׁ גַּבָּן דַּאֲנָא וְאַתְּ יַתִיבְנָא, אָמַר לֵיהּ, כְּתִיב, (קהלת י) "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וְגוֹ`. אָמַר לֵיהּ, אֲנָא הוּא, אִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּזַהְרֵי רַבָּנָן כּוּלֵּי הַאי, לָא הֲוָה קַטְלֵינָא לְכוּ, הַשְׁתָּא מַאי תַּקַנְתֵּיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא? אָמַר לֵיהּ, הוּא כִּבָּה אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב, (משלי ז) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". יֵלֵךְ וְיַעֲסוֹק בְּאוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, (בית המקדש) דִּכְתִיב, (ישעיה ב) "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם".

אִיכָּא דְּאַמְרִי, הָכִי אָמַר לֵיהּ, הוּא סִימָּא עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם (רבנן), דִּכְתִיב, (במדבר טו) "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה". יֵלֶךְ וְיַעֲסוֹק בְּעֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם (בית המקדש) דִּכְתִיב, (יחזקאל כד) "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עוּזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם". אָמַר לֵיהּ, מִסְתַּפִינָא מִמַּלְכוּתָא [הרומאים שלא ירשו לחדש את בניין בית המקדש]. אָמַר לֵיהּ, שָׁדַר שְׁלִיחָא לֵיזִיל שַׁתָּא, (בדרך) וְלִיעַכֵּב שַׁתָּא, וְלִיהְדֵּר שַׁתָּא. אַדְּהָכִי וְהָכִי סָתַּרְתְּ לֵיהּ, וּבָנִיתְ לֵיהּ. עָבַד הָכִי, שָׁלְחוּ לֵיהּ [הרומאים], אִם לֹא סָתַרְתָּ אַל תִּסְתּוֹר. אִם סָתַרְתָּ אַל תִּבְנֶה. אִם סָתַרְתָּ וּבָנִיתָ, עַבְדָא בִישָׁא בָּתַר דְּעַבְדִּין מִתְמַלְכִין. אִם זַינָךָ עֲלָךְ, סִפְרָךְ כָּאן, לָא רַכָּא וְלָא בַר רַכָּא.

הוֹרְדוּס עַבְדָּא קְלַנְיָא מִתְעֲבִיד. אָמְרוּ, מִי שֶׁלֹּא רָאָה בִנְיָן הוֹרְדוּס לֹא רָאָה בִנְיָן נָאֶה מִיָמָיו. בְּמַאי בַּנְיָיהּ? אָמַר רַבָּה, בְּאַבְנֵי שִׁישָׁא וּמַרְמֵרָא. אִיכָּא דְּאַמְרִי, בְּאַבְנֵי כּוּחְלָא, שִׁישָׁא, וּמַרְמְרָא. אַפִיק שָׂפָה, וּמֵעַיֵּיל שָׂפָה, כִּי הֵיכִי דְּלִקַבִּיל סִידָא. סָבַר לְמִישְׁעֵיהּ בִּדְהַבָא. אַמְרִי לֵיהּ רַבָּנָן, שַׁבְקֵיהּ, דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי, דְמַחְזִי כִּי אָדְוָותָא דְּיַמָא: וּבָבָא בֶן בּוּטָא, הֵיכִי אַסְבֵיהּ לֵיהּ עֵצָה לְהוֹרְדוּס לְמִסְתַּרֵיהּ לְבֵית הַמִּקְדָשׁ, וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא, לָא לִסְתּוֹר אִינִישׁ בֵּי כְּנִישְׁתָּא עַד דְּבָנִי בֵּי כְּנִישְׁתָּא אָחְרִיתִי? אִי בָעִית אֵימָא, שַׁאנִי מַלְכוּתָא דְּלָא הַדְרָה בֵיהּ. דַּאָמַר שְׁמוּאֵל, אִי אָמְרָה מַלְכוּתָא, עֲקַרְנָא טוּרָא עַקְרוּהּ וְלָא הַדְרָה בֵיהּ.

אִי בָעִית אֵימָא, תְּיוּהָא חֲזָא בֵיהּ [בקעים בכתלים של מקדש זרובבל]: וּבַבַא בֶּן בּוּטָא, הֵיכִי עָבַד הָכִי [לייעץ הורדוס דבר שיתכפר בו]? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאִיתֵימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִפְּנֵי מַה נֶעֱנַשׁ דָּנִיֵּאל? מִפְּנֵי שֶׁהִשִּיא עֵצָה לִנְבוּכַדּנֵאצַּר, דִּכְתִיב, (דניאל ד) "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עָלַיִךְ, וַחֲטָיָךְ בִּצְדָקָה פְּרוֹק, וַעֲיָתָךְ בְּמִיחַן עֲנָיִין, הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָּא לִשְׁלֵוְתָךְ" וְגוֹ`. אִי בָעִית אֵימָא, שַׁאנִי עַבְדָּא, דְּאִיחַיֵיב בְּמִצְוֹת. וְאִי בָעִית אֵימָא, שַׁאנִי בֵית הַמִּקְדָשׁ, דְּאִי לָא מַלְכוּת לָא מִתְבָּנִי".

אם תצטרך לביאור מילולי של דברי התלמוד אשלח לך, לבקשתך. כך שאכן חומות הר הבית של הבית השני שחידש הורדוס הן הן חומות בית מקדש קדוש שנבנה כמצוות התורה והקב"ה השרה שם את שכינתו, והשמחים בשמחת בית השואבה שם העידו ששאבו שם רוח הקודש. ועשרה הניסים שנעשו במקדש התמידו גם במקדש הורדוס. וחכמי ישראל שהיו המייעצים של הבניין הקדוש הזה כבר דאגו להכניס לשם את הקדושה המתאימה למקום הזה, אף שמפקד העל של הבניה היה הורדוס שמימן את הבנייה [ מכספי היהודים, כמובן]. מסופר בתלמוד (תענית כג ע"א): "כן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בית המקדש והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם".

הכותל המערבי היא היא חומת הר הבית שבנו בימי הורדוס, ולפני אותו כותל אנו מתרפקים ומתגעגעים לשכינת קל שלא זזה משם מאז שהתרפקו שם קדושי ישראל כהלל הזקן ורבי יוחנן בן זכאי, המומר ירון ידען יסתכל על זה כקיר חיזוק של רשע מסויים, ואנו בשם ה` אלוקינו נזכיר.

חז"ל לא התיימרו להגיד נבואות, אבל הם כן מסרו לנו מה שהיה בידם בפירוש הנבואות שהתנבאו בימים קדמונים, כמו הנבואה הזאת שבנבואת שלמה בשיר השירים. ויתווסף שטות זה לרשימה הלא מכובדת של יתר השטויות של ירון ידען המסכן, ויתמו חטאים מן הארץ, במהרה.

בהצלחה - מנשה ישראל