חברה והשקפה
מדוע יש שאלות שאסור לשאול ?
- כ"ז חשון התשע"ז
שאלה
שלום וברכה כבוד הרב ! רציתי לשאול : שמעתי שכל שאלה שיש באמונה יש עליה תשובה, אם כך אז מדוע יש שאלות שאסור לשאול אותם (לחקור אותם) שהרי כתוב (חגיגה יא:) "כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור". מה הבעיה לשאול שאלות אם יש עליהם תשובות ? נ.ב. מה הם השאלות שהגמ' הנ"ל הזכירה שאסור לשאול אותם, ומדוע ? בתודה רבה ! רפאל.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
יש אנשים שמסתבכים בשאלות פילוסופיות ואמוניות שאין שכלו של האדם מסוגל להשיגם, וחז"ל הזהירו מפני גאווה יתירה זו, של אנשים שחושבים שבכוחם להבין את אלוקים.
אך מובן שיש דברים שבכוחנו להבין, מהם נדרשת מאיתנו חובת האמונה.
אנו יודעים שהיתה לעולם התחלה ולכל התחלה חייב להיות מתחיל. אנו יודעים שהיקום מנוהל על פי חוקי טבע המוכיחים את שליטתו של בורא עולם אפילו ברגע זה. אנו רואים שהיקום מתוכנן, בנוי על פי משוואות מתמטיות מורכבות, המוכיחות לנו שהעולם נברא על ידי מתכנן. השכל מחייב להגיע לסיבת הסיבות, מי שאינו תלוי בחומר ובזמן, אשר יצר את הכל, ועונה אך ורק להגדרה של אלוקים. ואנו למדים על מהות רוחנית שיש בתוכנו, הבחירה החופשית המעידה על קיומה של נשמה אלוקית. ההוכחות רבות מספור.
לא צריך להיות "איינשטיין" או רואה נסתרות בשביל להבין שיש בורא לעולם. אפילו ילד מסוגל להביט ביושר בעולם שסביבנו ולהגיע למסקנה המתבקשת שיש בורא לעולם. ברור לנו שיש בורא לעולם אשר יצר את היקום והאדם בחוכמה וכוונה מדוייקת - עם או בלי אבולוציה, אם או בלי תהליכים של מיליוני שנים. בורא לעולם חייב להיות בכל מצב שלא יהיה, זוהי מסקנה מוכרחת מהמציאות.
כמו כן אנו יודעים שהתורה היא אמת - לא בגלל שמצאנו השוואות מרשימות בין דברי חכמים למדע המודרני, אלא בגלל שיש לנו היסטוריה נאמנה בת אלפי שנים, המתעדת ומאמתת את שליטתו של בורא עולם בעשרת מכות מצרים, בקריעת ים סוף, במשך 40 שנה במדבר, בנבואות לא הגיוניות שהתרחשו לאורך יותר מאלפיים שנה כמתואר בספר הספרים, ועיקר התגלותו של בורא עולם בפני כל עם ישראל במעמד הר-סיני.
היהדות עוסקת למעשה בכל השאלות באמונה. כך לדוגמה, ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי עוסק באמיתות התורה מול כל הדתות, וספר חובות הלבבות כמו גם מורה נבוכים להרמב"ם עוסק בנושאים כמו בריאת העולם ומציאות הבורא.
במשנה (חגיגה, פרק ב, א) נאמר: "כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור."
הכוונה היא שלא נבטח בשכלנו בדברים שרחוקים מהבנתנו, כמו האופן שבו נברא העולם, או נעסוק בעולמות עליונים ונסתרות על אחרית הימים - אשר לא נועדו להשגתנו בעולם הזה ובזמן הזה.
תורתנו הקדושה מלמדת את היהודי הדרכה בחיים (ספר דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלוהיך", ומפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו... כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
אולם השאלות החשובות באמת, כמו מציאות הבורא ואמיתות התורה - כמובן יש להן הוכחות רבות, והן נידונו בהרחבה ביהדות, שהרי עליהן מבוססת חובת המצוות.
חפש בבקשה בגוגל את המילים "שיחה גורלית" ותהנה מחוברת קצרה שכתבתי על כל השאלות באמונה.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il