המקור לנר חשמלי לנפטרים בבית הכנסת

שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן ס 

שאלה: האם אפשר לצאת ידי מנהג הדלקת הנר של יום פקודת השנה (יאר צייט) על אביו או אמו נר חשמלי?. 

תשובה: רמז למנהג הדלקת הנר לכבוד הנפטרים, נזכר במשנה ברכות (נב ע"ב) אין מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת על הנר של מתים, ובגמרא שם /ברכות/ (נג ע"א) כל מת שמוציאים לפניו נר ביום ובלילה אין מברכים עליו. ופירש רש"י, כל מת שהוא אדם חשוב ומוציאים לפניו נר ביום לכבודו, אף אם הוציאוהו בליל מוצאי שבת אין מברכים עליו, לפי שנעשה לכבוד ולא להאיר. ע"ש. וכן נפסק בשלחן ערוך אורח חיים (סימן רצח סעיף יב). ע"ש. ובארחות חיים (הלכות ערב יום הכפורים אות יא) כתב וזו לשונו: כתב רבינו אשר, נוהגים שכל אחד מדליק נר בערב יום הכפורים לכפר על אביו ואמו, כי כבוד הוא להשי"ת, שנאמר באורים כבדו ה'. ומנהג ישראל תורה הוא. עכת"ד. וכן הוא בכל בו (סימן סח). וכן כתב הרמ"א בהגה /א"ח/ (סימן תרי סעיף ב'). וראה עוד בש"ך יורה דעה (סימן רנו ס"ק יב). ע"ש. ומכאן נהגו שגם ביום הפטירה של אביו או אמו מדליקים נרות לעילוי נשמתם, מדי שנה בשנה, וכן כתב בשו"ת מהרש"ל (סוף סימן מו), שאם שכח להדליק נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת אביו או אמו, כמו שרגילים להדליק בכל ארץ אשכנז, מותר לומר לגוי להדליק הנר בבין השמשות, שמאחר שהעולם נזהרים בהדלקת הנר לכבוד אב ואם, נחשב כצורך גדול, ולכן יש להתיר, שזה בכלל מה שאמרו כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בבין השמשות. ע"ש. ובשו"ת נחלת שבעה חלק ב' (סימן עג) הביא המנהג שמדליקים נרות בבית הנפטר בכל שבעת ימי אבלות, וכתב שאפילו אם חל הרגל בתוך ימי השבעה, ופסקה אבלותם, מכל מקום צריך להדליק נר נשמה לכבוד הנפטר במשך כל השבעה, כיון שהוא לכבוד ולתועלת לנשמת הנפטר. וביום טוב ידליקו הנר בבית הכנסת ולא בבית המת כדי שלא יבואו להספידו ביום טוב. ע"ש. וכן הובא להלכה בספר אליה רבה (סימן קלג סוף ס"ק ז'). ע"ש. והגאון יעב"ץ בהגהותיו לכתובות (קג ע"א) הביא סמך לזה ממה שאמר רבינו הקדוש (בגמרא שם /כתובות ק"ג/) נר יהיה דלוק במקומו. ע"ש. ואפילו כשהמת נפטר בבית חולים, נוהגים להדליק בביתו נר נשמה כל שבעת הימים, וכמו שכתב בשו"ת כנף רננה (חלק יורה דעה סימן לז), ובספר יקהל שלמה (סימן שעו). וכן מוכח מדברי הנחלת שבעה והאליה רבה שם. ושלא כמו שכתב בספר לשון חכמים (הלכות אבלות סוף סימן כח) שבאופן כזה לא ידליקו נר בבית המת. ע"ש. ועיין במעבר יבוק (שפתי אמת פרק טו). ע"ש. ובשו"ת כתב סופר (חלק אורח חיים סימן סה) כתב, שנר זה של יאר צייט נחשב צורך מצוה, מאחר שכבר נהגו בו לעילוי נשמת ההורים, ויש בזה מצות כיבוד אב ואם, וכדקיימא לן בקידושין (לא ע"ב) מכבדו בחייו ומכבדו במותו, ולכן מותר להדליק נר נשמה ביום טוב, אך נכון שידליקנו בבית הכנסת. ע"ש. אבל בשו"ת אמרי אש (סימן מ') כתב שאינו אלא מנהג, ואינו מצוה. וכן כתב בשו"ת מעט מים (סימן צב). ע"ש. ולכל הדעות אין זה דבר שבחובה ממש, אלא מנהג אשר יסודתו בהררי קודש. וכן כתב הגאון רבי יהודה אסאד בשו"ת יהודה יעלה (חלק יורה דעה סימן שטו) שאין זה אלא מנהג בעלמא. ע"ש. ולפי מה שפסק הגאון רבי יצחק שמלקיס בשו"ת בית יצחק (חלק א' מיורה דעה סימן קכ אות ה'), שאפשר לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת בנר חשמלי. והובא להלכה בדברי האחרונים, וכמו שכתבנו לעיל (בחלק אורח חיים סימן כד). נראה שמכל שכן שאפשר גם כן לצאת ידי המנהג של הדלקת נר נשמה בנר חשמלי, ובפרט כשמדליקים נר נשמה בבית הכנסת, ועשן השמן והפיח משחירים את תקרת וכותלי בית הכנסת, ויש מהצבור שהם רגישים לריח השמן ואינם סובלים אותו, ולפעמים גורם להם נזק בריאותי, ואילו החשמל שכרו בצדו שהוא אור צלול, ואין ריח נודף ממנו, לכן יש להעדיף נר חשמל על נר שמן. וכן העלה בשו"ת הגאון רבי בצלאל זאב שפראן (בחלק א' סימן קלב), בתשובת בן המחבר, שיוצאים ידי הדלקת נר יאר צייט בנרות חשמל. אלא שסיים שעל דרך הסוד נכון יותר לעשות נר שמן. ע"ש. אולם כבר כתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב' (סימן י' אות ג') בענין מה שיש נוהגים לתקוע בראש השנה מיד עם הנץ החמה קודם תפלה, ושכן מצאו בכתבי הרב המקובל הרמ"ז בכתב יד, שיש מקום למנהג זה ע"ד הסוד, וכתב על זה, ואני איני חש לסודות שלא גילה רבינו האר"י עצמו, ואף על פי שהרמ"ז גדול כבודו, עטרה בראש כל אדם, מכל מקום מה שלא גילה בפירוש האר"י ז"ל, באלו אמרו שב ואל תעשה עדיף. ולכן יש לבטל המנהג שנהגו לתקוע קודם תפלה. ע"ש. והגאון הראשון לציון בשו"ת משפטי עוזיאל מהדורא תנינא (חלק אורח חיים סימן כג) העלה גם כן שאפשר להדליק נר חשמל לנר נשמה ביום פטירת אביו או אמו, ושכן כתב הרה"ג רבי יוסף שווארץ בספר הדרת קודש דף יח. (ועיין בהדרת קודש הנ"ל בעמוד סד. ודו"ק). ואפילו לדברי המקובלים שפיר דמי. אלא שמכל מקום טוב לשמור על המנהג להדליק בנר שמן או שעוה. ע"ש. ועיין בשו"ת מהר"ם שיק (חלק אורח חיים סימן פג) שכתב, שאפשר לצאת בנרות של נפט לנר תמיד של בית הכנסת. ולמד מזה בשו"ת מלמד להועיל (חלק אורח חיים סימן כב), שהוא הדין לגבי נר נשמה של יאר צייט. (וראה עוד בשו"ת מלמד להועיל חלק אורח חיים סימן כא שכתב שפשט המנהג לצאת ידי חובת נר תמיד של בית הכנסת במנורת גאז, ונסתייע ממה שפסק בשו"ת בית יצחק הנ"ל, שיוצאים ידי חובת הדלקת נרות שבת בגאז או חשמל. ע"ש). אמנם הגאון רבי אליהו קלצקין בשו"ת דבר הלכה (סימן לו) כתב, שאין להדליק חשמל במקום נר נשמה. וכן כתב בשו"ת משנה הלכות חלק ה' (סימן ע'), שרק בשעת הדחק שאינו יכול להדליק נר שעוה ליאר צייט, ידליק נר חשמל. וכן כתב בשו"ת ירושת פלטה (סימן ו'). אולם בספר כל בו על הלכות אבלות (עמוד שצז) הביא מכמה אחרונים שכתבו על פי דברי הבית יצחק הנ"ל, שיוצאים ידי המנהג בנר חשמל ליאר צייט. ע"ש. וכן נראה להלכה ולמעשה. [וראה בשו"ת תורה לשמה סימן תק"כ]. 

בסיכום: אפשר לצאת ידי המנהג של הדלקת נר נשמה לעילוי נשמת ההורים בנר חשמלי. ומה טוב להתנדב עבור הדלקת מנורות החשמל של בתי המדרש שעוסקים בתורה לאור החשמל, שבזה יגרום לעילוי נשמתם של הנפטרים. ויהיו למליצי יושר עליו. כי נר מצוה ותורה אור.