אהבת יעקב לרחל

שלום וברככה

אור החיים בראשית פרק כט 

(יח) ויאהב יעקב את רחל. פי' לא לצד יופיה אלא לצד מה שרחל בת זוגו:
או יאמר על דרך אומרם ז"ל (שבת כה ב) בדין זיווג תלמיד חכם שצריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והגם כי ישתנה יעקב למעליותא שמושלל מיצר הרע, עם כל זה התורה תלמד לאדם דעת:

אור החיים בראשית פרק כט 

(כג) ויהי בערב וגו'. צער גדול גרם בהטעת הצדיק וגרם פיזור תוקף הקדושה, וצא ולמד (זהר וישלח קע"ו) כי זה סיבה שנעקרה קדושת הבכור אשר בו יתקבצו מלכות וכהונה ושקל כפול בירושה, ולצד המעשה שחשב יעקב ברחל ועשה פעולתו בלאה נתפזרו בחינ' הקדושה ותחלש גבורת הקודש:

אור החיים בראשית פרק כט 

אכן יעקב יקבול על ........שעשה הדבר בדרך רמאות, ומגלה דעתו בזה שלא היה מקפיד כל כך אם לא היה עושה רמאות זה והיה עובר עליו הדרך באלמות ורשע ממה שעשה לו הרימוי, וטעם הקפדתו לצד מה שיצא לו מזה בטעותו שנתכוון אל רחל והיתה לאה ויצא מזה דברים בלתי הגונים וכמו שפירשתי בפסוק ויהי בערב (כ"ג) והצדיקים יקפידו למה שנוגע אל הרוחניות ביותר:

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכג עמוד א 

וירא ה' כי שנואה לאה, מאי שנואה? אילימא שנואה ממש, אפשר? בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, בגנות צדיקים דבר הכתוב? אלא ראה הקדוש ברוך הוא ששנואין מעשה עשו בפניה - ויפתח את רחמה. 

[רבינו] בחיי בראשית פרק כט 

(לא) כי שנואה לאה. ח"ו שישנא יעקב את לאה, אבל יאמר עליה "שנואה" בערך רחל שהיתה אהובה ביותר. או אמר "שנואה" מרחל, והשנאה בעבור הקנאה.

רש"ר הירש בראשית פרק כט 

ל) ויאהב גם את רחל, הרי שאהב גם את לאה, ולא זכר לה את מעשה אביה, אף לא גמל לה על כך שבמרמה היתה לאשתו. דומה אפוא, שלאה - לא פחות מיעקב - היתה קרבן לרמאות אביה; היא נתפתתה להאמין באותם מנהגי המקום שלבן בדה מלבו, ושלא מדעתה השתתפה במעשה התרמית. "הוא אהב גם את רחל, (ואהב אותה) יותר מאשר את לאה".

(לא) לא: "כי לאה שנואה", אלא: כי שנואה לאה. השנואה שביניהן - האהובה פחות - היתה לאה. וכעין זה: "האחת אהובה והאחת שנואה" (דברים כא, טו).
 

בהצלחה,

בנימין שמואלי