משבר אמונה

שלום רב! יש לי שאלה שמציקה לי כבר כמה זמן, והחלטתי שלא לקבור אותה בנבכי נפשי ולברוח, אלא להתמודד כי אני בטוח שאני טועה בתשובה שבאופן טבעי הכי נוחה לי. לפני כמה חודשים התאהבתי בבחורה דתיה שלומדת איתי. ובהיותי בחור חילוני לא מאמין היא נרתעה בתחילה, אבל בכל זאת החלטנו לתת לי זמן לגלות את האמת שלי אם היא אחרת. התחלתי קצת להתחזק, לשמוע הרצאות, לראות דברים אחרת, להאמין! הרגשה כ´כ נפלאה שיותר מטוב שעשתה לי, היה לי חבל שחילונים אחרים לא נחשפים אליה. כעבור זמן אותה אחת החליטה שהדברים לא ילכו. המשכתי בכל זאת להתקרב ככל שחיי איפשרו לי, אבל בכל זאת... הרגשתי ועדיין רע על כך שהדברים יכלו ללכת בצורה כ´כ טובה. יכלנו להקים בית יהודי אמיתי, לשמור מצוות, וללכת עפ´י דרכי התורה... במקום זה אני רואה את הדברים מתמוטטים לי מול העיניים. כמה שלא ביקשתי, כמה שלא התחננתי, יש לי את ההרגשה כאילו אני לא מקבל עזרה. אני לא יודע למה זה ככה, אבל תשובות לא חיוביות קופצות לי לראש. קשה להגיד לי שאני אולי לא רואה את כל התמונה, כאשר מצד אחד יכלתי להיות מאושר כמו שלא הייתי מעולם, ועפ´י דרכי התורה. במקום זה אני מוצא את עצמי במשבר אמונה, לבד בזה נגד כל העולם שאני בא ממנו, מדוכא מהמצב, ומתרחק כשאין לי במה לאחוז. למה הוא לא רוצה שדברים יסתדרו בשבילי? רציתי לציין בלי קשר לשאלה כי אני בנאדם נורא ריאלי, ובעזרת הידברות הצלחתי לראות דברים אחרת. מצאתי את עצמי רוצה לשמור שבת לאחר החתונה, ולאט לאט מתקדם (אם כי נתקל בקשיים כמו שציינתי לעיל :) תודה ואהבה רבה לאתר הידברות!