שאל את הרב - כללי
מתי התחילו להתפלל בבתי כנסיות?
- כ"ח כסלו התשע"ז
שאלה
בס"ד הרב שלום, מתי לראשונה בהסיטוריה ההיהודית התחילו להתפלל בבתי כנסיות ? בזמן בית המקדש היו מתפללים לדוג' ביום כיפור או רק מסתכלים על עבודת כהן גדול ביום הכיפורים ומקריבים קורבנות?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
התורה מחייבת לקרוא קריאת שמע פעמיים ביותר - בבוקר ובלילה, ועל כן גם בדורות הראשונים כל ישראלי היה קורא קריאת שמע פעמיים ביום. וזאת בנוסף למצוות ציצית ותפילין. אנשים היו הולכים עם תפילין לראשם במשך כל היום, ולא רק בזמן תפילה.
בנוסף, התורה דרשה לעסוק בה יום ולילה: "ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז). ועוד היו שומרים דיני טומאה וטהרה על הפרטים הדקים ביותר. כך שחייהם של היהודים היו מקודשים.
ועם זאת, לא היתה בעבר תפילת חובה, וכל יהודי ויהודיה היו מתפללים לה' כרצונם, זאת מלבד ברכת המזון שהיא חובה מן התורה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י).
לכל אורך ההיסטוריה המקראית היו בתי מדרש שבהם עסקו בתורה. כך מסופר על ישיבת שם ועבר, כמו גם על הסכם זבולון ויששכר (שבט יששכר היה עוסק בתורה כל היום כולו). מאחר שהקימו בתי מדרש, הגיוני שגם היו מתפללים בו, רק לא תפילת קבע.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו בני ישראל עולים לרגל שלוש פעמים בשנה ומקריבים קרבנות, בדרך זו היו מתחברים לקב"ה. אפשר לשער שבזמן זה היו גם תפילות המוניות שכן היו רוקדים ושרים ומזמרים לקב"ה בקהל רב. אך במשך שאר ימות השנה היו רוב היהודים מתפללים תפילות ארעיות. דוד המלך חיבר כידוע את ספר התהילים, שכולו תפילות הודיה ובקשות לקב"ה. כך שוודאי היו מתפללים, ומן הסתם היו מקומות תפילה, רק לא עשו בסדר או בנוסח קבוע.
עבודת הקרבנות היא שכיפרה לבני ישראל בימי המקרא, אך לאחר חורבן בית המקדש נמנעה עבודת הקרבנות, ועל כן אנשי כנסת הגדולה (שהיו בתקופת עזרא ונחמיה) תיקנו את חובת התפילה.
התפילות תוקנו כנגד הקרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש, והם שמכפרים ומסייעים מאז ועד היום לבני ישראל בכל צרכיהם, כפי שאמרו חז"ל: "תפילות כנגד תמידים תיקנון" (ברכות כו, ע"ב). לכן תוקנו שלוש תפילות ביום לפי סדר הקרבנות בתורה: "את הכבש האחד תעשה בבוקר" (במדבר כח, ד), "את הכבש השני תעשה בין הערביים" (במדבר כח, ד). בלילה היו שורפים בבית המקדש את הקרבנות.
מסיבה זו, בשבתות ובחגים יש תפילות-מוסף, מכיוון שבימים אלה היו מקריבים בבית המקדש קרבנות נוספים לה'.
חובת התפילה ונוסחה תוקנו על ידי אנשי כנסת הגדולה, לאחר שנמנעה עבודת הקרבנות של בית המקדש. ראה עוד על התפילה:
https://www.hidabroot.org/article/292
https://www.hidabroot.org/video/61852
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il