בנוגע לכיפה

שלום רב,

יש מחלוקת בין הפוסקים האם יש חיוב לחבוש כיפה או שמדובר במידת חסידות, ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל שאף על פי שהעיקר לדינא שהוא ממידת חסידות, מכל מקום בזמן הזה יש להחמיר בזה יותר, כי כיסוי הראש מעיד על שייכותו למחנה שומרי תורה ומצוות, ולא להפך ח''ו. ולכן כל מי שהוא ירא שמים צריך להיזהר לכסות את ראשו כשהולך ברשות הרבים, שיהיה היכר בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, ויש בזה יותר ממידת חסידות, והכיפה שעל ראשו של אדם ירא שמים היא לסמל ולמופת, שהוא שייך למחנה הדתי, ומורא שמים עליו. ומי שהולך בגילוי ראש אדרבה יש בו משום מראית העין, שיחשדוהו שהוא אדם חפשי פורק עול מלכות שמים מעליו. וכל שכן שהבא במחיצתו של רב גדול בישראל שעליו לכסות ראשו כהלכה (שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן א, ושו"ת יביע אומר חלק ט' חלק אורח חיים סימן א, וקצור שלחן ערוך ילקוט יוסף סימן ב סעיף טו).

ויש לדעת שכאשר מזכירים שם ה' (לדוגמא בשעת ברכה) חובה מעיקר הדין לחבוש כיפה או כיסוי אחר על הראש (שלחן ערוך אורח חיים סימן צא סעיף ג).

ויש אוסרים להיכנס לבית הכנסת בראש מגולה (ראה שלחן ערוך שם, וסימן קנא סעיף ו, וביאור הלכה ד"ה או בראש מגולה, בשם הלבוש).

בברכה,

הלל מאירס