הלכות ומנהגים
:Oמספר שאלות הלכתיות
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
אודה מאוד לרב שיענה על השאלות הללו: 1. האם את הלחם שמשאירים במלח בברכת המוציא ניתן לזרוק אחרי שבת (או במועד מוקדם יותר) או שצריך להשאיר אותו עד השבוע הבא? 2. האם את היין שמקדשים ניתן לשמור (במקרה שלא נגמר בכוס) ולהוסיף עליו עוד יין, ואז לקדש שוב? 3. האם מותר לחתוך נייר טואלט בקו המקווקו בשבת? ובחג? 4. האם מותר לקפל כביסה ולסדר את ארון הבגדים בשבת? 5. איך עושים מעשר? 6. האם פיתה רגילה, או פיתה עם תוספות חייבות בברכת המזון? 7. מה זה בדיוק אסרו חג? 8. האם רצוי לשים תהילים מתחת לכרית לשינה רגועה, או בכלל? תודה רבה שוב פעם לרב שעונה.
תשובה
שלום וברכה
א. אפשר לזרוק, בשקית סגורה, לעצמה.
ב. מה שנשאר לאחרי ששתו כ86 סמ"ק, אפשר להשאיר, לכסות, ולהוסיף עליו יין אחר כך, ולקדש שוב.
ג. אסור.
ד. לא.
ה. עדיף לקנות פירות וירקות בחנות שיש לה השגחה להפרשת תרומות ומעשרות כי ההלכות רבות ועדיף שמי שמומחה לדבר יעשה הכל כמו שצריך. כמעט בכל עיר וישוב בישראל אפשר להשיג כיום תוצרת מעושרת.
אולם אם אתה נמצא במקום שיש לך רק פירות וירקות שאינן מעושרים השתמש בנוסח שאעתיק לך כעת, אולם אני מתנה אתך שאם לא תבין משהו אתה תשאל אותי שוב, ולא תפסוק על דעת עצמך.
[קודם כל אקדים את העניין העומד מאחורי הנוסח שאני מצרף כאן:
הסדר בהפרשת תרומות ומעשרות. בשנה הראשונה שאחרי שנת שמיטה [תשס"ט] וכן בשנה השניה [תש"ע], הרביעית [תשע"ב] והחמישית [תשע"ג], מפרישים תרומה גדולה [בשיעור קטן ביותר, שבזמן הזה אינה נאכלת], מעשר ראשון [10% מהתוצרת, ומעבירים ללויים מעיקר הדין, כיום, מסיבות שונות לא נותנים ללוויים], תרומת מעשר [1 % מהתוצרת, שבזמן הזה אינה נאכלת], מעשר שני [כ10 % ממה שנשאר], ואת המעשר השני יש לפדות עם מטבע, ואחר כך היא מותרת לאכילה. בשנה השלישית ובשנה השישית נותנים במקום מעשר שני `מעשר עני` [בשיעור של 10 % אחרי הניכוי של המעשר הראשון], שאותו לא פודים אלא נותנים לעניים].
נוסח וסדר הפרשת תרומות ומעשרות, כאשר נדפס עפ"י הוראת החזון איש.
אם הפירות הם טבל וודאי, היינו תוצרת שבטוחים כי עדיין לא הופרשו ממנו המעשרות בשום שלב, מקדימים לברך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על הפרשת תרומות ומעשרות.
נוטל מן הפירות מעט יותר מאחד ממאה ומבדילו מן השאר ואומר: יותר מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו, אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונו של הפירות הרי הוא מעשר ראשון, אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון עשוי תרומת מעשר, ומעשר שני בדרומו, ומחולל הוא וחומשו על פרוטה במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני ורבעי, ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני בדרומו, אם הוא רבעי יהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני ורבעי, הערות צריך להניח חמש שקל במקום משומר שיהיה מיוחד לפדיון מעשר שני. את המטבע צריך לאבד בערב פסח של השנה שלפני שמיטה, וכן בערב פסח שלש שנים אחרי שמיטה.
מי שאינו בקי או שאינו מבין מה שכתוב כאן יכול להפריש יותר מאחד ממאה מהפירות, ולומר: כל ההפרשות וחילול מעשר שני ורבעי יחולו כמו שכתוב בנוסח שברשותי כדת. את התרומה אין לאבדה דרך בזיון.
ו. כן.
ז. כתב הרמ"א: נוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום שאחר החג, והוא ´אסרו חג´. ומרן ב´בית יוסף´ מביא שבירושלמי קורא לאסרו חג: ´בריה דמועדא´ - בנו של המועד.
ונקרא ´אסרו חג´ על שם הכתוב (תהלים קיח): אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ: ודרשו חכמים למקרא זה כך: אִסְרוּ חַג - תוספת יום שקושרים (איסור, לשון קשר) אותו אל החג. בַּעֲבֹתִים - בהמות עבות ושמנות לסעודה. עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּח - מעלת דבר זה מגעת עד מעלת הקרבנות שמקריבים על המזבח. ולכן אמרו: ´כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן´:
ח. אסור.
בהצלחה – מנשה ישראל
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il