ט"ו בשבט שחל בשבת

שלום רב,

1. אין חובה לקיים סעודת ט"ו בשבט, אכן כך המנהג ברוב תפוצות ישראל בליל ט"ו בשבט לעטר את השלחן בכל פירות האילן, ובמיוחד מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כל איש כאשר תשיג ידו, ולברך על הפירות (חזון עובדיה ט"ו בשבט וברכות עמוד ד. ועיין שם עמוד עדר שהמקור לזה הוא מספר תיקון יששכר, שהיה בזמנו של מרן הבית יוסף, בדף לא עמוד ב, ודבריו הובאו בפרי חדש סימן קלא סעיף ו. וע"ע משנה ברורה סימן קלא ס"ק לא, כף החיים שם אות צז, שערי הלכה ומנהג חלק אורח חיים חלק ב' סימן רפד, ובמה שהביא בזה בספר פסקי תשובות חלק ו' סימן תרפה אות יג).

2. אם חל ט"ו בשבט בשבת, אין נכון לברך על הפירות בין הקידוש לסעודה, כי יש מחלוקת בפוסקים אם צריך לברך אחריהם, מפני שאין ברכת המזון פוטרת ברכת הפירות שלפני הסעודה, ויש חולקים ואומרים שפוטרת, הילכך אין להיכנס לכתחילה במחלוקת הפוסקים, אלא הנכון להביא כל הפירות בסיום הסעודה קודם ברכת המזון, שאז לכל הדעות ברכת המזון פוטרתם. ובדיעבד שהביאום לפני הסעודה ואכלו מהם כשיעור או יותר, לא יברכו לאחריהם, ויסמכו על האומרים שברכת המזון פוטרתם, שספק ברכות להקל (חזון עובדיה שם עמודים ד-ה).

3. מותר להניח פירות שהובאו על השלחן בליל ט"ו בשבט שחל בשבת, לאחר ברכת המזון ולברך עליהם לפניהם ולאחריהם, להשלים מנין מאה ברכות. ואין לחוש בזה לאיסור גורם ברכה שאינה צריכה. וטוב לצוות לבני ביתו שלא יביאום על השלחן אלא עד לאחר ברכת המזון (חזון עובדיה שם עמוד ח).

4. והנה כבר הובא בספרים (ראה בני יששכר מאמרי חודש שבט מאמר ב' אות ב, ולשון חכמים חלק א' סימן לח) שיש עניין להתפלל בט"ו בשבט שיהיה לו אתרוג מהודר בסוכות. וכאשר חל ט"ו בשבט בשבת, יש אומרים (הליכות שלמה חלק א' פרק יז הערה 31) שאין לבקש כן אלא רק בהרהור הלב, משום שיש איסור לבקש בקשות בשבת. אמנם רבים מקילים לבקש כל סוג של בקשה רוחנית בשבת בפה מלא.

ראה באורך https://www.hidabroot.org/question/188512

בברכה,

הלל מאירס