חברה והשקפה
התגברות ועקירת התאווה
- י"ח טבת התשע"ז
שאלה
שלום לכבוד הרב שליט"א שאלתי הראשונה ברשותך:1)בתורה הקדושה ישנם הרבה איסורים כגניבה ,רציחה, לא לשקר וכו אבל כל הקושי מתרכז בעריות,אם השם רוצה בכל זאת לנסות אותנו בעיקר בעריות אז כמו שאבא יאסור לילד לאכול מאכל מסוים והבן באמת בדר"כ מקשיב ועושה הכל כדי לא לעבור על דברי האב אבל אם פעם אחת האב יכין ליד נסיון מיוחד ובו יושיב את הבן עם המאכל האסור ומוגש בצורה הכי מפתה בתנאים אופטימליים בסביבה שבה כולם אוכלים את אותו המאכל,במקרה שהבן ימעד אני בטוח שהאב לא יכעס כי הוא יודע שמה שאני אומר לילד לרוב הוא מקשיב ורק במקרים נדירים שאני מנסה אותו בדבר קשה מאוד אז לעיתים הוא נופל..לכן לרוב הוא לא יכעס,אז גם אם השם מנסה אותנו בעריות שזה כ"כ קשה וכ"כ מוחצן היום ונמצא בכל פינה ,אז אם נעמוד אדרבה מצוין אבל אם לא אז מדוע להעניש ולכעוס?היחסי כוחות בין יצר הטוב ליצר הרע אינם שווים (ההיסטוריה מוכיחה את זה ועובדה שאנחנו בגלות). שאלה שניה: 2)ב"ה אני משתדל מאוד לא להסתכל על דברים אסורים גם ברחוב,וב"ה כמובן שיש לנו אינטרנט מסונן מאוד וכו הכל רק כדי להתרחק מנסיון. אבל כל ספרי המוסר מדברים על זה שצריך לעקור את התאווה לגמרי ברמה כזו שתמאס בה,כגון מסילת ישרים וכו-ואני תמהה הכיצד ניתן לעקור את הרצון בעריות? בגניבה כ"כ קל שלא לרצות לגנוב וכן לשון הרע (קשה ליישם אבל )קל מאוד שלא לרצות לדבר על אף אחד ,אבל עריות זה אולי הדבר היחיד שאי אפשר שלא לרצות וכל מה אנחנו שומרים על עצמינו זה רק כדי להתרחק מנסיונות וכשהגיע נסיונות גם תנאים (קידושין פא-פב)"כמעט" שמעדו וכן דוד המלך שראה את בת שבע וכו וכו ואני שואל כיצד דורשים מאיתנו לעוקרה מהרצון שלנו והאם זה אפשרי בכלל? שאלה אחרונה: 3)כיצד חכמי המוסר אומרים שצריך לעקור את הרצון לחטוא-זה לא סותר את הגמרא שאומרת "אל תאמר אי איפשי וכו" שאני רוצה לאכול את הבשר הלא כשר רק שהתורה ציוותה עליי שלא,וחכמי המוסר אומרים לעקור את הרצון? סליחה על האריכות ,השאלות האלה מנקרות בי הרבה הרבה זמן אודה לרב אם יוכל ליישב את דעתי בעיניין תודה רבה אשריכם
תשובה
שלום וברכה,
1. אלוקים אינו כועס או מעניש כדי לנקום. כל מעשיו של אלוקים הם לטובה, וכאשר אלוקים מצווה אותנו בתורה הקדושה להתרחק מעריות - הרי זה לטובתנו. כי העריות פוגעים בזוגיות, ומביאים עלינו ייסורים רעים של מידות רעות בנפש. למה הדבר דומה? לאב שיאמר לנו לא לזרוק אבנים על חתולים, ויעניש אותו לא כדי לנקום חלילה אלא כדי לעקור ממנו מידה רעה בנפש.
התורה הקדושה היא ספר הוראות היצרן שמלמד אותנו את החוקים הרוחניים שבבריאה. כשם שאדם מכניס את ידו לאש, ויכווה, כך אדם שעוסק בעריות יכווה מזה. אלוקים מנסה למנוע אותנו מלהזיק לעצמנו ונשמתנו!
כמו כן, אלוקים לא אסר את ההנאה של האישות, אלא רק הגביל אותה לחיי נישואין וזוגיות - בה יימצא האושר האמיתי. כל מרדף אחרי הנאות זמניות ואנוכיות מזיק לנפש, ומוסיף לאדם ייסורים. אך בזוגיות טובה על פי התורה הקדושה זוכה האדם להנאה אמיתית וחיבור אמיתי עם אשתו. כך שהבורא יתברך אינו בא סתם כך כדי לאסור, אלא כדי להדריך אותנו לחיים טובים ומאושרים יותר.
2. איננו אמורים לעקור את המשיכה לאשה (שהרי כל המטרה בחיי הנישואין הוא שאדם יימשך לאשתו ויהיו מאושרים ביחד), ועוד אמרו חז"ל שאסור לאדם לבטוח בעצמו עד יום מותו בנושאי עריות. כך שאיננו אמורים לעקור את התאווה, אלא לכוון אותה למקום הנכון שהוא זוגיות עם אשה כשרה בישראל.
יחד עם זאת עלינו להשיג שליטה בעינינו ומחשבתנו, ולא להביט על נשים זרות או לחשוב מחשבות באשה שאינה לנו. ומי ששומר על טהרת המחשבה והעיניים לאורך זמן ללא ספק מלמד את נפשו לבסוף להיגעל ממראות של פריצות ושל זנות, לאחר שנפשו התרגלה שמעשה זה צריך להיעשות בטהרה ואהבה לאשתו. כי כך באמת צריך להיות בטבעו של האדם הטהור.
דוד המלך לא נמשך לאיסור חס ושלום, אלא רצה להתחבר לבת-שבע שהיתה משורש נשמתו. בבקשה ראה הסבר:
https://www.hidabroot.org/video/59562
המטרה אינה לעקור את היצר ולבטלו, אלא פשוט לשלוט בו ולכוונו לאפיקים הנכונים בעבודת השם. כך שצריך לעבוד את הקב"ה בשני יצרינו - גם ביצר הטוב וגם ביצר הרע.
אמרו חז"ל: "רשעים ברשות לבם, צדיקים לבם ברשותם" - כלומר ההבדל בין הרשע לבין הצדיק, הוא שהצדיק שולט בלבו ויצריו כאדון, בעוד הרשע שומע ללבו ויצריו כעבד.
3. הכוונה שצריך לעקור את הרצון להשתמש ביצרים לאנוכיות, נגד רצון השם. כגון שצריך למאוס בפריצות, אך לאהוב את הזוגיות עם אשתו. וכן בכל עניין, המטרה אינה לעקור את עצם היצר, אלא לעקור את האנוכיות והמשיכה לעשיית רע עם היצר.
"אל תאמר אי אפשי" היא הדרכה של חז"ל לכנות, כלומר כל אדם צריך להיות ישר עם עצמו, ולהודות על האמת, ולא לשקר לעצמו אם הוא נמשך לעשיית עבירה מסויימת. וזו הכוונה, שהרי כל אדם נמשך לדברים אחרים. יש יהודים שבאמת ובתמים נגעלים מחזיר, ויש שנמשכים לכך, וכל אדם נמצא בדרגה אחרת ועם משיכה לעבירות אחרות, אך תמיד צריך להודות על האמת, וזו כוונתו הפשוטה של המאמר - שאדם לא ישקר לעצמו כשלבו אינו מואס בעבירות (כל מקרה הוא כמובן לגופו, כי כל אדם נמשך או מואס בעבירות אחרות).
בבקשה ראה עוד במאמרי:
"אל תתייאש מהיצר הרע":
https://www.hidabroot.org/article/2638
"איך להבחין בין היצר הרע ליצר הטוב"?
https://www.hidabroot.org/article/107249
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il