האם נעשה עוול לעשיו ?

שלום וברכה,

סיפורם של יעקב ועשיו אינו מספר סיפור של שני ילדים קטנים, אלא של שני אנשים מבוגרים ונבונים האחראים למעשיהם. כך נאמר: "ויהי עשׂו בן-ארבעים שׁנה ויקח אשה את-יהודית" (בראשית כו). יעקב נשא את רחל בגיל 77.

כל המעשה של לקיחת הברכות מיצחק ובריחת יעקב מפני עשיו לא התרחשו בשנות בחרותם, אלא כשהיו גברים בני למעלה משישים שנה!

כמובן היתה לעשיו בחירה חופשית בין טוב לרע, כשם שליעקב אבינו היתה בחירה חופשית בין טוב לרע. אולם עשיו בחר בחיי חומריות ועושר וכבוד וביזה את הבכורה, בעוד יעקב בחר בחיי רוחניות וכיבד את הבכורה.

בשום מקום לא נאמר שרבקה לא דאגה וטיפלה גם בעשיו, אך הסיבה שרבקה עזרה ליעקב להשיג את הבכורה, ואהבה אותו יותר - הוא מאחר שראתה את צדיקותו של בנה יעקב. אילו היה עשיו היה בוחר להיות צדיק וישר - אין ספק שהיה זוכה בתמיכת אמו.

עשיו נשא נשים נוכריות - כי הוא רצה נשים נוכריות. רק כאשר הבחין שהדבר רע מאוד בעיני אביו - הוא נשא את בת ישמעאל כדי להראות טוב בעיני אביו. כלומר עשה מצג שוא חיצוני.

עשיו זכה לתמיכת ואהבת אביו יצחק, שהיה אבינו, כך שלא חסרה לו המשענת הרוחנית והדוגמה הרוחנית כדי לבחור בחיי צדק ויושר ואמת. למרות זאת בחר בחיי חומריות.

הקב"ה חוקר כליות ולב, ורואה את לבו האמיתי של האדם, ומסייע אותו אם הוא באמת רוצה בו. בדרך שבה אדם רוצה לילך - בה מוליכין אותו מן השמים.

רק להבדיל, הבט וראה את דמותו של דוד המלך - מאז הוא נולד משפחתו ראתה בו ממזר, אביו ואחיו דחו אותו, הוא נשלח לרעות בשדות רחוקים ונלחם בחיות טרף, למרות הנסיבות הוא דבק בקב"ה בכל לבו, וזכה להיות מלך ישראל! הקב"ה רואה את לבו האמיתי של האדם, ואינו מקפח שכר אף בריה.

* * *

אולם עשיו לא הלך בדרך ה' ולא רצה בתורתו:

- עשיו זלזל בבכורה כפי שמעידה התורה, והיה מוכן להחליף אותה בשביל נזיד עדשים. כך נאמר עליו: "ויבז עשו את הבכורה" (בראשית כה, כח).

יעקב לעומת זאת כיבד את הבכורה עד מאוד, ביקש אחריה ועשה כמצוות רבקה אמו כדי לקבלה. הוא נאלץ לנהוג במרמה רק משום שידע כי עשיו אינו אדם ישר ולא יכבד את הבטחתו במכירת הבכורה.

- לאחר שיעקב לקח את הבכורה שקנה, עשיו חש מרומה וקבע בלבו לרצוח-נפש את אחיו, דם מדמו ובשר מבשרו! אלמלא הקב"ה כיוון את הדברים כך שתהיה לעשיו הצלחה חומרית בעולם הזה וכן שיעקב יצליח לפייסו במתנות - היה עשיו רוצח את יעקב. וכי יעלה על הדעת אדם צדיק שיהיה מוכן לרצוח את אחיו? אדם מאמין בוטח בקב"ה שעושה הכל לטובה, ואינו רודף, שהרי "האלוקים יבקש את נרדף" (קהלת ג). כמו כן, עשיו ככל הנראה גם לא האמין בשכר ועונש לאחר המוות, שכן הוא המתין עד מות אביו כדי לרדוף את יעקב, כביכול לא חשש מהסבל הרוחני שיגרום לנשמת אביו בעולם הבא. כל מעשיו היו אפוא חיצוניים.

יעקב לעומת זאת יצא לגלות, הוא עבד שבע שנים בענווה אצל לבן, העשיר אותו, ואף לאחר שרומה על ידו - המשיך ועבד עוד שבע שנים עבורו בשביל רחל. אך מעולם לא חשב לנקום בלבן. יעקב בטח בקב"ה שעשה הכל לטובה, ובכל מעשיו היה רודף שלום ולא איש מלחמה. יעקב היה עניו גם כלפי לבן הרשע וגם כלפי אחיו עשיו, כפי שמסופר: "והוא עבר לפניהם, וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו" (בראשית לג, ג). יעקב השפיל את עצמו כדי להשיג שלום עם אחיו.

- עשיו היה איש מלחמה ונקמתו לא ידעה גבול, הוא יצא אל יעקב אחיו עם 400 חיילים כדי להורגו. עשיו בא עם כמות גדולה כל כך של אנשים כדי לרצוח גם את כל שבטו של יעקב - את נשותיו וילדיו הקטנים במטרה שלא להשאיר ממנו זכר, כפי שמעיד הכתוב: "וישובו המלאכים אל יעקב לאמור, באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו. ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות, ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה" (בראשית לב, ז).

 עשיו לא התרצה מבקשת פיוס ודברי אמונה, אלא ממתנות חומריות שקיבל ומן הכבוד הרב שעשה לו יעקב כאשר השתחווה בפניו הוא וילדיו. עשיו חש שהוא עשיר גאה וחזק מיעקב, ועל כן התפייס עמו.

- עשיו נשא את בת ישמעאל רק כדי לרצות את אביו, ולא בגלל שראה דופי להתחתן עם עובדת עבודה זרה. לכן נשא גם נשים אחרות קודם לכן כפי שנאמר עליו: "עשו לקח את נשיו מבנות כנען, את עדה בת אילון החיתי ואת אהליבמה בת ענה" (בראשית לו, ב).

נשותיו היו עובדות עבודה זרה כפי שמבאר הרמב"ן (שם): "היא בשמת בת אילון ונקראת בשמת (לעיל כו לד) על שם שהיתה מקטרת בשמים לעבודה זרה ואהליבמה היא יהודית אותו רשע כינה שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו".

לעומתו יעקב נדד כדי לקחת לו בת מבני שם, ועבד לשם כך במשך 14 שנה, ולא לקח אף אשה כנענית. יעקב עשה זאת לא כדי להראות טוב בעיני אביו ואמו, אלא באמת ובתמים מאחר שהכיר בחשיבות ההליכה בדרך ה' כפי שהדריכו אביו. לעומת זאת אחיו עשיו עשה זאת מסיבה חיצונית בלבד, רק כדי להראות טוב בעיני אביו: "וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו. וילך עשו אל ישמעאל, ויקח את מחלת בת ישמעאל" (בראשית כח, ח).

- עשיו לא הלך בדרך אברהם ויצחק שהאמינו ב-ה' והפיצו את האמונה בו יתברך, ועל כן אינו מיוחס אחריהם. עשיו בחר את חיי העולם הזה, וגם מקצועו הגס כצייד יכול להעיד על כך. 

יעקב לעומת זאת למד בישיבת שם ועבר, וגם כשהיה אצל לבן עשה נחת רוח לבורא עולם ולא חטא כפי שנאמר במדרש: "עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים" (רש"י בראשית לה, ב). יעקב זכה לנבואה, התגושש עם מלאכים, הקים את המזבח בבית-אל, ובכל מעשיו היה איש אמונה ונאמן לקב"ה. עשיו לעומתו לא היה נביא ולא חיפש נבואה, אלא הסתפק בחיי עושר וכבוד.

לסיכום,

אלוקים נתן הזדמנות שווה גם לעשיו להיות צדיק, אך הוא בחר בדרך רעה, ועל כן לא זכה להיות אבי האומה היהודית. לעומת זאת יעקב היה עניו ובחר בדרך ה' ועל כן זכה להיות אבינו.

בברכה,

דניאל בלס