מחילה מתוך אינטרס

שלום וברכה, ותודה על שאלתך.

1. עליך למחול לו, מאחר שאם צער זה לא היה מגיע לך, הקב"ה לא היה נותן לאותו אדם לצערך. כל ייסוריו של האדם קצובים לו במידה מדוקדקת מאוד, ומשמים לא נותנים לאדם לצער את חברו אפילו טיפה יותר ממה שמגיע לו.

אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"

ויותר מזה, בזכות שאדם מקבל ייסורים מחברו, ובפרט כשהוא מקבל בזיונות ושותק, הרי נמחלים עוונותיו והוא זוכה לקדושה מיוחדת יותר מאשר בייסורים אחרים הבאים בדרך הטבע.

אם אדם זה היה בוחר שלא לצער אותך, היתה אותה כמות ייסורים (או אולי אפילו ייסורים גדולים יותר) מגיעים אליך ממקומות אחרים (כמו קשיים בפרנסה או כאבים וחולי ל"ע).

חשוב שתקראי:

https://www.hidabroot.org/he/question/16738

https://www.hidabroot.org/he/question/116671

אם הכל משמים – זו לא אשמתי שאיחרתי לאוטובוס?

https://www.hidabroot.org/he/article/119350

2. אמרו חז"ל שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. מאותה סיבה מחנכים ילדים לתת צדקה לעני, גם כאשר הילד לא חש כלפי העני דבר, זאת כדי שההרגל ייפתח לבסוף אצלו את מידת הנתינה, ויגביר את רחמיו עם השנים. כך לימדונו ספרי המוסר, שאחרי המעשים נמשכים הלבבות!

אז מתוך שתשברי מידותיך, ואפילו תמחלי רק בפה, וגם "לא תיטור ולא תיקום" (ויקרא יט, יח), לבסוף ייפתח לבך לרחם ולסלוח על השני גם בלבך.

כמו כן בשמים רואים את גודל הקושי שלך, ומרחמים עליך בזכות מאמצך לבחור בטוב ולהיות טובה. כך אמרו חז"ל, שגדולה מצווה אחת בצער ממאה מצוות שלא בצער.

עבודת המידות היא עבודה של חיים, וההתקדמות איטית, אך ההולך בדרך זו יראה תוצאות, וימצא בכל שנה שהוא אדם טוב יותר מן האדם שהיה בשנה הקודמת.

בהצלחה רבה!

בברכה,

דניאל בלס