תורה וצמחונות

שלום וברכה,

בעלי החיים נבראו לתועלת האדם - לא רק לאכילה, אלא גם לאיזון האקולוגי הנצרך בטבע לשימורו, כמו גם עבור לימוד תכונותיהם והתכנון שהבורא טבע בהם, מתוכם אנו לומדים על חכמתו ומחכימים בעצמנו. רבות מהמכונות והמכשירים בנויים על פי המכניקה שנלמדה בבעלי חיים.

ולעצם השאלה - הבורא תכנן את גן עדן, אך גם תכנן את היציאה מגן עדן, שהרי הוא יתברך התיר לאנושות את אכילת בעלי החיים, ואף ציווה על הקרבנות.

זו עובדה שבני אדם אכלו בשר מימי קדם, ולא היתה אפילו תרבות אחת בכדור הארץ שלא נהגה לאכול בשר. לאחר שה' התיר לאכול את בעלי החיים, לא ניתן לכנות זאת בשם אכזריות.

אני מניח ששאלתך מגיעה מלבטים לגבי צמחונות/טבעונות. ולכן כדאי להזכיר כי הטענה שבעלי חיים סובלים כבני אדם - יש בה הרבה מן האנשה והדמיון, למרות שבעלי חיים ודאי מרגישים, אין להם חווית סבל וצער כבני אדם. עלינו לזכור שבעלי חיים אוכלים ונאכלים בטבע ב"אכזריות" רבה אף ללא עזרת האדם. הנה שאלה שקיבלנו על כך: "מדוע הקב"ה ברא אכזריות בטבע? מדוע בעלי החיים סובלים?"

https://www.hidabroot.org/he/article/132434

היהדות מלמדת אותנו כיצד להשתמש בחומר ולרומם אותו, ולא כדי להתנזר ממנו. כי ההתחברות הגדולה ביותר לבורא היא מתוך החומר. זו הסיבה שהתורה מעולם לא אמרה לחכמים להתנזר מנישואין לאשה, וזאת בשונה מהנזירים והכמרים שחשבו שכדי להגיע לצדיקות יתירה עליהם להתנזר ולא להקים משפחה, ומתוך שניתקו את עצמם מהחומר, הם פגעו בתכליתם הרוחנית, והזיקו לעצמם ולסובבים אותם.

היהדות מגבילה את תאוותינו, ומלמדת אותנו כיצד להשתמש בכל דבר שניתן לנו, אך אינה ממליצה להתנזר מהן. לכן היהודים נהגו תמיד למעט באכילת בשר, ולשומרו עבור סעודות מצווה, סעודות שבת וחגים. חז"ל מעולם לא נמנעו מאכילת בשר, וגם לא רבותינו הגדולים ביותר. אנו רואים שגם בימינו אין גדולי ישראל נמנעים מאכילת בשר, כך שאין לנו צורך לבקש להיות צדיקים יותר מגדולי הדור.

וזו ההלכה:

"אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של גוי. אך אם הם מצערין לאדם, או שצריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר - מותר אפילו להרגן ואין חוששין לצערן, שהרי התורה התירה שחיטה..." (‏קצור שולחן ערוך, סימן קצא - איסור צער בעלי חיים ואיסור סירוס‏, סעיף א).

בעבר היו אף מקריבים קורבנות כדי לכפר על עוונות. הקורבנות נועדו כדי להתקרב לקב"ה (קורבן מלשון קירבה), על ידי מצווה זו שבה היינו מקריבים את הבהמה על המזבח, ובאמצעותה חשים כאילו אני מקריבים את עצמנו לפני בורא עולם, מה שהיה מקנה רגש של יראה ורוממות שמקרבת לה' ומכפרת על העוונות. אפילו בזמן קין והבל ונח, כשעוד לא אכלו בעלי חיים, היו מקריבים קורבנות לה'. יש אומרים שבאחרית הימים שלאחר הגאולה לא תהיה לנו עוד תאווה לבשר, ונחזור להיות צמחוניים כבימי האדם הראשון, זו היתה דעת הרב קוק זצ"ל, שגם הסביר שתפקיד זה לא מיועד לנו כעת, כי עיקר התפקיד שלנו כעת הוא לקיים את התורה והמצוות, ולתקן את העוולות שבין בני האדם, כדי להביא את הגאולה.

כדי לקבל תמונת מצב מלאה בנושא הצמחונות לפי היהדות, ומצב תעשיית הבשר בישראל, יהיה עליך לקרוא לפי סדר, ובעיון, את סדרת הכתבות שפרסמנו באתר בנושא זה.

צער בעלי חיים: לא בכשרויות למהדרין:

www.hidabroot.org/he/article/90810

על צער בעלי חיים בתעשיית הבשר בישראל:

www.hidabroot.org/he/article/82824

צער בעלי חיים ביהדות: הרב שדאג להאכיל את תרנגול הכפרות:

https://www.hidabroot.org/he/article/94819

האם להיות צמחוני זה יותר מוסרי?

https://www.hidabroot.org/he/article/101813

מה המטרה של מצוות הקורבנות:

https://www.hidabroot.org/he/question/109247

בברכה,

דניאל בלס