מהי גדרה של אמונה?

בס"ד

שלום וברכה,

אני מציע שתלמד בעיון את ספר חובות הלבבות, או תצפה בשיעורים על חובות הלבבות. בו יובהר לך שמידת ההשתדלות המתבקשת מהאדם תלויה לגמרי ברמתו הרוחנית של כל אדם, שכן הקב"ה אינו פועל עם כל אדם באותה מידה של השגחה. יש מי שלפי מדרגתו הבינונית נגזר עליו להתאמץ עבור פרנסתו, ויש מי שזכה למדרגה רוחנית גבוהה ופרנסתו מגיעה אליו בקלות רבה או במאמץ מועט. [בשידוכים לעומת זאת אכן מקובל מרבותינו שנצרכת השתדלות מועטת ביותר משום שהקב"ה מזווג זיווגים בנסים גלויים כקריעת ים סוף].

היות ונפשך חפצה בעסק התורה והיגיעה בה, זכית לבקש את התכלית הגבוהה ביותר שיש בעולם כולו - ההתחברות לקב"ה שהיא נפלאה ומדהימה יותר מכל עיסוק אחר. וכמובן שראוי וצריך להתפלל לפרנסה טובה וקלה של אשתך, כדי שתוכל לעסוק כל חייך בתורה המתוקה מדבש ונופת צופים. תרבה בתפילות ובטח בקב"ה שיעזור לך לבנות בית של תורה מבלי שתאלץ לצאת לעבוד. 

אך אם חלילה הנך מוצא שמשפחתך מתקשה מאוד להתקיים ונזקקת לפרנסה, במקרה כזה שמעתי שרבנים מדריכים את האברכים לצאת ולעבוד לפרנסת ביתם - כי כך גזר עליהם הקב"ה, ויקבעו עתים לתורה (כל זאת נאמר כמובן לפי רמת הצורך בפרנסה, לכן יש מושג של אברך חצי-יום, או רבע יום, או מי שרק קובע עתים לתורה בערבים). ומכל מקום צריך תמיד להרבות בתפילות שלא תזקק לעבוד, או תעבוד כמה שפחות, כדי שתוכל לעסוק תמיד בתורה.

לימוד התורה היא זכות גדולה מאין כמותה, וצריך תמיד לשאוף ללמוד כמה שיותר ביום, ולחטוף כל שעה הבאה ליד. אם זכית להיות אברך הלומד כל היום תורה ללא עול הפרנסה - קיבלת משמים מתנה גדולה עד מאוד. ראוי להתפלל על כך ולבטוח לישועה, כי הבוטח בהשם חסד יסובבנו.

עם זאת איני מכיר באופן אישי את מקומך הכלכלי בחיים ומצב שלום הבית שלך, לכן אמליץ לך להתייעץ עם רב גדול שיוכל לשאול ולהדריך אותך באופן אישי לגבי שאיפותיך החשובות ומה נדרש ממך כלפי בני משפחתך. עשה והצלח!

בברכה,

דניאל בלס