בעלי חיים והאדם

שלום רב, לאחרונה יש סוגיה שמאוד מטרידה אותי ולפעמים אף גורמת לי לספקות ואני מרגישה שהאמונה שרכשתי ובה התחזקתי בשנה האחרונה מתרחקת ממני. הדבר נוגע לחיות, כפי שנאמר מספר פעמים באתרכם ובהרצאות שונות של הרבנים שדברו על ההבדלים בין האדם לבעלי חיים, להם שלא כמונו יש רק נפש ולאחר מותן הם הולכות לאבדון? כיצד יתכן הדבר שיציר בריאה,נולד לעולם, יש לו רגשות, סופו כזה? מה משמעות הגעתו לעולם אם במותו אין שום תכלית (בניגוד לאדם ותיקונו) המון פעמים לדוגמא אני נתקלת בחתולים מתים ברחוב כתוצאה מפעולות בני האדם (לא בזדון, דריסה וכו) האם חייהם נתונים לחסדינו? האם אין משהו עליון יותר ששולט גם בהם? מה ההבדל בין גופת חיה מוטלת על הכביש לבין אדם שנפטר אם חלילה לא היו מביאים אותו לקבורה? האם על זה דיבר הפסוק בתהילים ´סביבת ירושלים ואין קובר´? ´והיו עבדיך מאכל לעוף השמיים´? סליחה על אורך השאלה אני מקווה שזה לא היה מבלבל, זה מאוד מטריד אותי וגורם לי סבל רב לראות את החיות מתות ברחובות. תודה רבה