להתגרש או לא?

אני בחורה בת 19 וחצי התחתנתי לפני בערך 3 חודשים עם בחור ממש טוב עם יראת שמיים וכו..זהו השידוך הראשון שלי ואפשר לאמר שאחרי פגישה שניה כמעט ולא רציתי .אך לא היה לי במה להיתפס אז חשבתי שזה יצר הרע. הרגשתי ממש רע, חיזקה אותי האמונה שאם ד" הפגיש בנו ואין לי שום סיבה לא,אז זה בסדר וגם חיזק אותי שר"אמר בקשר להתאמה בשמות שזה מצויין וקדוש... אך הרגשתי לא השתנתה כל התקופה עד החתונה הרגשתי ממש רע וכל הזמן בכיתי והרגשתי שאני לא רוצה אותו ... שאלתי אנשים שמבינים ואמרו לי שזה בסדר וכך אני צריכה להרגיש... המצב היה כזה ששום שיחה איתו לא עניינה אותי והפרצוף שלו מיום ליום הגעיל אותי... לא היה לי אומץ לעשות שום צעד העדפתי להאמין שהאהבה תבוא אחרי חתונה והיא תחפה על כל החסרונות. התחתנתי אפשר לאמר בצער! אחרי החתונה התחלתי לתת ולתת ושוב לתת אך מיום ליום הבנתי עד כמה הבחור הזה לא בשבילי, הוא פשוט מצומצם נבוך כזה כאילו שאין לו דעה משלו והוא בן 22 תיסכל אותי כל יום לראות איך הוא מתנהג כמו תינוק, מדבר לא לעניין, וממש לא נעים לי בחברתו, אני מצטערת כ´כ על התמימות שלי לפני החתונה שהאמנתי שזה נורמלי להרגיש כך אך עכשיו אני רוצה לשאול האם יכול להיות שזה לא הזיווג שלי? או שזה מה שקיבלתי משמיים ואין מה לעשות אני צריכה להתמודד... אני לא רואה את עצמי חיה אף לא יום אחד נוסף בלי אהבה מה עושים??אני רוצה להתגרש אך מפחדת שאני עושה את טעות חיי אם אפשר בבקשה לענות בדחיפות כי אני כעת תלויה באויר