עליית משה השמימה

שלום וברכה,

ישנו מימד רוחני שבו נמצאות הנשמות והמלאכים, והוא מקום עליון שאין לו מקום או זמן. זה הוא העולם הבא.

בעולם הזה אנו מוגבלים לקבל את האור האלוקי ולהשיגו. כי החומר הוא מעין מחיצה בפני נשמתנו.

לכן משה רבנו עלה בנשמתו לעולמות עליונים במטרה לקבל את התורה בטהרתה, ללא חיבור חומרי לעולם הזה. 

אך בזמן הזה גם גופו של משה רבנו הגיע לקדושה כה גבוהה עד שלא אכל ארבעים יום וארבעים לילה.

הקב"ה אכן נמצא בכל מקום, אך בעולם החומרי אנו מוגבלים להשיגו ולהכירו, כפי שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי" (שמות לג, כ). אמרו בזוהר הקדוש: "כי לא יראני האדם וחי, בחייהם אינם רואים, אבל במיתתם רואים".

משה רבנו לא מת בהר-סיני, אך היה בדרגה הכי קרובה לכך. גופו הקדוש לא אכל ולא שתה, ונשמתו היתה במרומים כדי לקבל את התורה בטהרתה ללא מחיצות העולם הזה.

משה רבנו העיד על עצמו: "בעלותי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחות הברית אשר כרת ה' עמכם, ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי" (דברים ט).

לפני חטא האדם הראשון, העולם החומרי והרוחני התמזגו זה בזה, אך לאחר החטא ירד העולם מדרגתו. אנו כיום נשמות רוחניות הנמצאות בתוך עולם חומרי לזמן קצר, ומשאירות את קליפות החומר מאחורינו במותנו כדי לשוב לעולמות עליונים לקבל שכר ועונש על כל מעשינו. אולם היו צדיקים בדרגה כה גבוהה עד שגופם הפך לרוחני כמו אליהו הנביא אשר עלה בגופו השמימה.

בברכה,

דניאל בלס